|
חטאת שמתו בעליה מחמש ה"חטאות המתות" (ע"ע): כבשה או שעירה שהופרשה לקרבן חטאת ולא הספיק בעליה להקריבה עד שמת, שדינה הוא, שסוגרים אותה ברפת ומונעים ממנה מזון עד שהיא מתה ברעב, ויש אומרים שמאכילים אותה שעורים עד שכריסה נבקעת, ויש סוברים שממיתים אותה בידים. |
