במקרים הבאים יש להביא חטאת חיצונית: א. שעיר מוספי חטאת ציבור של ראש חודש ומועדים. ב. כשבה או שעירה לחטאת יחיד, לחוטא בשוגג באיסור כרת. ג. שעיר חטאת נשיא, למלך שחטא בשוגג באיסור כרת. ד. קרבן עולה ויורד, לזב זבה מצורע או יולדת שנטהרו, וכן באיסור שבועת העדות ושבועת ביטוי וכניסה למקדש או אכילת קודש בטומאה בשוגג.
בכל אלה הכהן עולה לסובב, טובל אצבעו הימנית בדם שבמזרק, ונותן ארבע מתנות בזוית של ארבע קרנות המזבח. מתחיל בקרן דרומית מזרחית, ומסיים בקרן מערבית דרומית, ושיירי הדם ניתנים ביסוד דרומי של מזבח החיצון. האימורים קרבים על גבי המזבח, הבשר נאכל בעזרה לזכרי כהונה, והעור מתחלק בערב שבת לכהני משמר.
(כתב: הרב אוריאל לוי)