קרבן חטאת שחייב להביא נזיר שהשלים את נזירותו בטהרה.
נזיר שהשלים את נזירותו בטהרה, הריהו חייב להביא, מלבד כבש לעולה ואיל לשלמים, גם כבשה לחטאת.
למרות שבכל הקרבנות חייבים הבעלים לקרוא שם לקרבן, היינו שיאמר: הרי בהמה זו לחטאת, או לעולה, וכיוצא בזה, מכל מקום בקרבנות הנזיר אינו חייב לקרוא שם לכל אחד משלושת קרבנותיו ולומר: בהמה זו לחטאת, בהמה זו לעולה ובהמה זו לשלמים, אלא כיון שאמר: "הרי בהמות אלו לנזירותי", דיו, והראויה לחטאת תקרב חטאת, לעולה - תקרב עולה, לשלמים - תקרב שלמים, כלומר, הכבשה תקרב חטאת, הכבש יקרב עולה והאיל יקרב שלמים; שהואיל וברור לגבי קרבנות הנזיר, איזו בהמה ראויה לחטאת ואיזו לעולה ואיזו לשלמים, "אין קריאת השם מעכבת".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)