דברים של קודש (בעיקר קדשי מזבח לאחר שנתקדשו בכלי שרת) מקבלים טומאה גם אם לא נרטבו באחד משבעה משקים וגם אם אינם ראויים לאכילת אדם, משום חשיבות הקודש.
דבר שאינו ראוי לאכילת אדם, שאין הוא מקבל טומאת אוכלין, וכן דבר הראוי לאכילת אדם, אלא שלא נרטב באחד משבעה משקים המכשירו לקבל טומאה - אם היה הדבר של קודש, הרי הוא מקבל טומאה, מחמת "חיבת הקודש".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)