החזקת אדם בקרקע ואכילה מפירותיה במשך שלוש שנים (ראה: "חזקת שלוש שנים"), בלא שיש לו טענה כיצד עברה הקרקע לבעלותו בתחילה, אם על ידי שקנה אותה או שקיבלה במתנה וכדומה.
"חזקת שלוש שנים" אינה באה אלא לשמש ראיה לטענת המחזיק, שהקרקע הנמצאת תחת ידו, ושיש עליה ערעור, נקנתה על ידו או שקיבלה במתנה וכדומה; אבל אין חזקה זו כשלעצמה מקנה לאדם זכות בעלות על קרקע שאינה שלו. ומכאן, שאם אין למחזיק בקרקע טענה כיצד עברה קרקע זו לבעלותו אם על ידי שקנאה או שקיבלה במתנה, אלא שהוא מבסס את זכותו בקרקע על העובדה שישב בקרקע במשך שלוש שנים ולא מחה בו אדם מעולם, הרי שאין חזקת שלוש שנים מועילה לו*.
----------
* ואין אנו שואלים אותו: שמא היה לך שטר מכירה ואבד לך? שהואיל והוא אינו טוען שקנה את הקרקע, אין אנו טוענים בעבורו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)