חזקה על אדם מישראל, שאינו בועל בעילת זנות, אם הוא יכול להתכוון שתהיה בעילתו לשם קידושין ואישות.
כתוצאה מחזקה זו: אדם שגירש את אשתו, ובאו עדים והעידו שראו אותם מתייחדים לאחר הגירושין - מצריכים אותו לתת לה גט נוסף, שהואיל ויש עדים שנתייחדו, אנו אומרים: "הם הם עדי יחוד הם הם עדי ביאה", כלומר מאחר שלבם גס ורגיל זה בזו, בוודאי בא עליה בשעת היחוד, וכיון שאין אדם מישראל עושה בעילתו בעילת זנות, וודאי בא עליה לשם קידושין, ונמצא שקידשה בפני עדים, הלכך מצריכים אותו לתת לה גט נוסף.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)