חזקה על אדם שלא ישקר בדבר העשוי להתגלות.
אדם היודע, שלאחר זמן מה תצא האמת לאור, לא ישקר, מחשש שיתברר שהוא שקרן.
לכן, למשל, עד אחד שהעיד שמת פלוני בעלה של פלונית, הרי זה נאמן, ויכולה האשה להינשא לאחר על פי עדותו, שכן לא על עדותו אנו סומכים אלא על החזקה שאין אדם משקר בדבר שעשוי להתגלות, "ולא הקפידה תורה שיהיה צריך שני עדים, שדבר רחוק הוא שיעיד בו העד בשקר".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)