טבעו של אדם שאינו רוצה לישא אשה בעלת מום, או לקנות חפץ שיש בו מום.
כתוצאה מחזקה זו: אדם שנשא אשה ומצא כי הינה בעלת מום, וישנו ספק אם הוא ידע מהמום קודם נישואיו ואין כאן מקח טעות, או שלא ידע מהמום קודם נשואיו והוא יכול לגרשה בלי כתובה בטענת מקח טעות - אנו אומרים, שבוודאי לא ראה את המום קודם הנישואין, כי אילו היה רואה את המום לא היה נושא אותה לאשה, שכן "חזקה אין אדם מתפייס במומין".
תוצאה נוספת: המוכר לחברו קרקע או מטלטלין, ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח - רשאי הלוקח להחזירו אפילו לאחר כמה שנים בטענת מקח טעות, ש"חזקה אין אדם מתפייס במומין".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)