סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אגוזי פרך, ורמוני בדן – אגוז המלך

 

"... שהיה רבי מאיר אומר: כל שדרכו לימנות מקדש, וחכמים אומרים: אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד, רבי עקיבא אומר: שבעה; אלו הן: אגוזי פרך, ורמוני בדן, וחביות סתומות, וחלפי תרדין, וקולחי כרוב, ודלעת יונית" (יבמות, פא ע"ב).

פירוש: ... שֶׁהָיָה ר' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת, שהוא דבר חשוב לעצמו, שאינו נמכר במשקל או בכמויות גדולות, אלא כל פרט ממנו נמנה מְקַדֵּשׁ, ופוסל את הכל, ואינו בטל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ בשל אי-התבטלותם, אֶלָּא שִׁשָּׁה דְּבָרִים בִּלְבַד. ר' עֲקִיבָא אוֹמֵר: שִׁבְעָה. אֵלּוּ הֵן הדברים שאינם בטלים, מפני שהם חשובים כשלעצמם: אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ, וְרִמּוֹנֵי המקום בָדָן, וְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת של יין, וְחִלְפֵי תְרָדִין מיני תרד מיוחדים, וְקוֹלָחֵי (גבעולי) כְרוּב, וּדְלַעַת יְוָנִית (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 


שם עברי:  אגוז המלך   שם באנגלית:  Common Walnut, Persian Walnut   שם מדעי:  Juglans regia      

שם נרדף במקורות: אמגוזא, אגוזא   שמות בשפות אחרות: ערבית - גאוז


נושא מרכזי לעיון: מהם אגוזי פרך?

 

לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על אגוז המלך הקש\י כאן.



תקציר: אגוזי פרך הם זן של אגוזי המלך והשם פרך, על פי המפרשים, הוא שם מקום שבו אגוזים אלו גדלו. המקום המשוער הוא הכפר הערבי בית פוריך הנושא את שמו של היישוב העברי הקדום פרך הסמוך לבדאן. לחילופין ייתכן והשם פרך נגזר מתכונה מסוימת המאפיינת את האגוז. מתוך המדרש עולה שהכוונה לאגוזים הנפרכים בקלות כלומר שניתן לפצחם ללא מאמץ. ייתכן והכוונה לאגוזים בעלי קליפה דקה במיוחד כדוגמת הזן הגדל בקווקז ונקרא "קליפת נייר". אגוזים אלו היו יקרים הן משום שגידולם קשה במיוחד, בגלל רגישותם למחלות ומזיקים, והן משום שהם הכילו זרע גדול באופן יחסי לנפח האגוז. הן משום שגידולם קשה במיוחד, בגלל רגישותם למחלות ומזיקים, והן משום שהם הכילו זרע גדול באופן יחסי לנפח האגוז.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

לפני שנפנה לברר את זהותם של אגוזי הפרך עלינו למצוא מהו האגוז המוזכר במקורות. בתנ"ך מוזכר שמו של האגוז פעם אחת בלבד בפסוק בשיר השירים (ו' י"א): "אל גנת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל וכו'" אך בספרות חז"ל, הן בהלכה והן באגדה, הוא מוזכר פעמים רבות. גידולו של האגוז בארץ עתיק והוא לפחות מהתקופה שבה נכתבה מגילת שיר השירים אלא שלגבי זמן כתיבתה חלוקות הדעות. על פי הפסוקים במגילה עצמה הדברים הם דברי שלמה המלך ועל פי המסורת היא נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה כאמור בגמרא במסכת בבא בתרא (טו ע"א): "ישעיה משלי שיר השירים וקהלת אנשי כנסת הגדולה כתבו". מפרש שם רש"י: "אנשי כנסת הגדולה - חגי זכריה ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם". על פי ניתוח לשוני מייחסים החוקרים את המגילה לתקופת בית שני.

זיהויו של האגוז ודאי הן מתוך השוואות לשוניות לשפות אחרות והן מתוך פרטי מבנה רבים בספרות חז"ל ובמיוחד במדרשי האגדה על שיר השירים הדנים בפסוק "אל גנת האגוז ירדתי" ועורכים השוואות בין האגוז לעם ישראל. קליפות של אגוזים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ. האגוז הוא ללא ספק אגוז המלך משום שמיני אגוזים אחרים הגיעו מאוחר יותר. מוצא אגוז הפקאן הוא בדרום ארצות הברית וגידולו בארץ התחיל רק בשנות החמישים.

בניגוד לאגוז הרי שעל זהותם של אגוזי פרך יש רק מעט פרטים בספרות חז"ל ומכאן גם המחלוקת הקיימת במפרשים לגבי זהותם. מהמשנה בערלה (פ"ג מ"ז) ניתן ללמוד שהם היו בעלי חשיבות רבה ולכן לכו"ע אינם מתבטלים בתערובת גם באלף: "שהיה רבי מאיר אומר: את שדרכו למנות מקדש, וחכמים אומרים: אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד, ורבי עקיבא אומר: שבעה, ואלו הם: אגוזי פרך רמוני בדן וחביות סתומות וכו'". מהמשנה משתמע שאגוזי פרך נכללים ב"דבר שבמנין" כלומר דבר שאינו נמכר במשקל אלא בספירה של יחידות, אלא שמעמדם חשוב יותר מאשר דברים שבמנין אחרים. משנה זו מובאת בגמרא בכמה מקומות בהקשר דומה לסוגייתנו. (ביצה, ג ע"ב, יבמות, פא ע"ב, זבחים עב ע"ב). מקור נוסף לחשיבותם של אגוזי הפרך הוא המדרש (במדבר רבה (וילנא) פרשת פינחס פרשה כא): "צדיק אוכל לשובע נפשו זו רות המואביה שכתוב בה (רות ב) ותאכל ותשבע ותותר שהברכה היתה בפיה של אותה צדקת. ובטן רשעים תחסר אלו אומות העולם, מעשה בעובד כוכבים אחד שזימן כל בני עירו. אמר רב דוסתאי: אותי זימן לאותה סעודה עם כל בני עירו, ולא היה שלחנו חסר מכל מטעמים שבעולם אלא אגוזי פרך בלבד, מה עשה? נטל את הטבלא מלפנינו שהיתה יפה כששה ככרי כסף ושברה. אמרתי לו: מפני מה עשית כך? אמר לי: אתם אומרים שהעולם הזה שלנו והעולם הבא שלכם, אם אין אנו אוכלין עכשיו אימתי אנו אוכלים? קראתי עליו ובטן רשעים תחסר".

עד עתה מצאנו שאגוזי פרך הם בעלי חשיבות מיוחדת אך לא מצאנו מאפיינים ספציפיים יותר. מהמדרש על הגוי ששבר את הטבלה ניתן אולי להסיק שהם היו טעימים במיוחד אם כי אין הדבר הכרחי. ייתכן ומעלתם היתה בכך שהם היו נוחים לפיצוח ומכאן ערכם הגבוה וכדברי המדרש (ילקוט שמעוני, שיר השירים, רמז תתקצב): "אמר רב לוי: האגוז הזה יש בו שלשה מינים, אגוזי פרך, ובינונים, וקטרונים, של פרך שנפרך מעצמו, והבינוני אתה מקיש עליו ונשבר, והקטרונים מתקשה לישבר ואתה מקיש עליו באבן לשברו אעפ"כ אין תועלת בו, כך הם ישראל יש מהם עושים מצוה מעצמם, ויש בהם שאתה תובעם למצוה ומיד הם נותנים, ויש בהם שאפילו אתה מקיש עליו כמה פעמים אין מועיל הימנו כלום". דוגמה לקיום מצוה בקלות היא צדקה: "... דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי, מה האגוז הזה יש בו אגוזי פרך, אגוזים בינונים ואגוזים קנטרנין, כך ישראל יש מהן עושין צדקה מאליהן, ויש שאם אתה תובען הם נותנים, ויש שאת תובען ואין עושין וכו'" (שיר השירים רבה, וילנא, פרשה ו').

בין המפרשים אנו מוצאים שתי גישות לזיהוי אגוזי פרך. רש"י בסוגייתנו מפרש: "אגוזי פרך - מקום וכן רימוני בדן אם של ערלה או של כלאי הכרם הן ונתערבו באלף כולן ידלקו". כך מפרש גם הרמב"ם בפיהמ"ש בערלה: "פרך ובדן, שמות מקומות ידועים". פֶרֶךְ הוא יישוב יהודי מתקופת המשנה הסמוך לעיר שכם. חוקרים מזהים את מיקומו עם הכפר הערבי בית פוריך שבנפת שכם. תמיכה להשערה זו עולה מן הקירבה למקום גידולם של רימוני בדן המזוהה כמעט בוודאות עם הכפר עין בידאן (ראו במאמר "אגוזי פרך ורמוני בדן"). רע"ב שם מפרש: "פרך ובדן - שמות מקומות הן. ואני שמעתי אגוזי פרך אגוזים שקליפתן רכה ונפרכין". פירושו השני מתבסס כמובן על המדרש (ילקוט שמעוני, שיר השירים) העוסק בשלושת מיני האגוזים. בעיון ראשוני עלה בדעתי להכריע בין הסברות בעזרת שאלתו של רבי יונה בירושלמי (וילנא, ערלה, פ"ג הלכה ה'): "גמ' רבי יונה בעי הא שקידי פרך לא". מפרש "פני משה" (שם): "רבי יונה בעי - על הא דחשיב במתניתין אגוזי פרך ומשמע הא שקידי פרך לא ומאי שנא? ולא משני מידי". לאור העובדה שבמדרש מצאנו רק סוגי אגוזים שונים אך לא שקדים נראה סביר יותר ש"פרך" הוא שמו של מקום שבו גדלו גם השקדים. לאמיתו של דבר אין זו הוכחה חד משמעית משום שייתכן ושקידי פרך הם זני שקדים בעלי קליפה דקה המתקלפים בקלות בדומה לזנים המוכרים בימינו (1).
 

מאפייני זני האגוזים בימינו

בהעדר נתונים נוספים במקורות הסתפקתי בסקירת הספרות המדעית מתוך כוונה למצוא עדויות לכך שאכן קיימים זני אגוזים השונים זה מזה בעובי קליפתם ומתוך כך ברמת המאמץ הנדרש על מנת לפצחם. אין בעדויות אלו משום הוכחה למשמעות השם אגוזי פרך אך הם תומכים בסיווג שעורך המדרש לאגוזים על פי רמת הקושי לפצחם.

לאגוז המלך יש תפוצה טבעית רחבה באופן יוצא מהכלל. הוא גדל בר מהרי הקרפטים במזרח אירופה דרך מערב אסיה, הרי ההימלאיה בפקיסטן, הודו, נפאל, בוטאן ומזרחה עד לסין. האגוזים של עצי הבר קטנים יותר, עגולים ובעלי קליפה עבה בהשוואה לעצים המתורבתים. הקליפה כה עבה וחודרת עמוק לתוך הזרע עד שלא ניתן להפריד בין הזרע וקליפתו. ה"שימושים" היחידים של אגוזי הבר הוא כאמצעי להולכת שולל במסחר אגוזים על ידי הכנסתם לשקים של אגוזים אכילים וכמשחק לילדים. בהקשר זה כדאי להזכיר את המדרש (שם): "ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה שחוק לתינוקות ושעשוע למלכים, כך הן ישראל בעולם הזה על ידי עונות, דכתיב: הייתי שחוק לכל עמי וגו', אבל לעתיד לבא והיו מלכים אומניך". ייתכן, אם כן, שהאגוזים ה"קטרונים" שאינם נשברים גם בעזרת מכות אבן הם אגוזי הבר.

האגוזים המתורבתים נגזרו מזני הבר במהלך מאות שנות סלקציה. ברבים מאיזורי הגידול החקלאים אינם מודעים לשיטות ההרכבה ולכן מוצא כל העצים הוא בזריעים. קיימת שונות רבה בתכונות האגוזים החיצוניות כמו גודל, צורה, עובי הקליפה, צבע הזרע וצורתו ובתכולת החומרים השונים שבהם כמו שומנים, חלבונים, ויטמינים וכו'. ביערות הקווקז, למשל, מוכרים זנים שונים של אגוזי המלך שמקובל למיינם על פי עובי הקליפה והאחוז של משקל הזרע מכלל כל האגוז. ל – 70-80% מאוכלוסיות האגוזים יש קליפה בעובי 0.5-2.0 מ"מ ואחוז הזרע הוא 45-55%. ייתכן והאגוזים ה"בינוניים" דומים לקבוצה זו. באזור זה קיים זן נוסף הנקרא בשפה המקומית Nazik-Qabiq"" ובתרגום "קליפת נייר" שבו תופס הזרע 55-66% והוא בעל קליפה דקה במיוחד. ייתכן ואגוזי הפרך הנפרכים בקלות הם אגוזים שקליפתם דקה מאד דבר המאפשר לפצחם ללא מאמץ. הייחוד של אגוזי הפרך נבע, אולי, לא רק מכך שהם היו נוחים לאכילה ובעלי זרע גדול באופן יחסי אלא גם משום שלא הרבו לגדלם בגלל רגישותם למחלות ומזיקים דבר שהצריך טיפול רב והעלה את מחירם. מחקר שבדק את הקשר בין עובי הקליפה ועמידות האגוזים מצא שזנים בעלי קליפה עבה מ – 2.0 מ"מ עמידים היטב ללחצי סביבה ולהתקפת חרקים ומחלות. מגוון הזנים באזור הקווקז עשוי לשמש כמודל עבור המגוון שאולי היה קיים גם בארץ ישראל בזמן המשנה משום שהקווקז היה אחד ממרכזי המוצא, השונות והביות של אגוז המלך.

התפוצה הטבעית הרחבה של אגוז המלך הכוללת איזורי אקלים, מסלע וקרקע שונים תרמה לאפשרות לחקור את המגוון הגנטי של המין והקשר שלו לתנאי הסביבה. עיקר המגוון הגנטי נובע מכך שהתפוצה משתרעת באיזורים הרריים בעלי טווח גבהים רחב מאד הנע, בפקיסטן למשל, בין 925 מ' מעל פני הים ועד 3,000 מ'. למחקרים אלו חשיבות רבה גם מההיבט החקלאי משום שהם מאפשרים לבחור גנוטיפים (עצים בעלי הרכב גנטי מסוים) ספציפיים בהתאמה לאתרים בהם מעוניינים לנטוע אותם. במהלך מאות שנות סלקציה התקבלו זנים מתורבתים רבים ותפוצת אגוזי הבר הולכת ומצטמצמת משום שהם מוחלפים ביערות בזנים מוצלחים יותר. בתופעה זו טמונה סכנה משום שאגוזי הבר עמידים למחלות ומזיקים והעלמותם עלולה להביא למצב שלא יתקיים יותר מאגר גנטי שממנו ניתן יהיה להפיק, בשעת הצורך, גנים מתאימים. מסיבה זו גופים שונים עוסקים בשימור יערות של אגוזי בר בבתי גידול שונים.  
 

       
אגוז המלך         
צילמה:  תהילה רענן
  התקלפות הקליפה הירוקה      
צילם:  Böhringer Friedrich

 

       
 אגוז המלך - חתך רוחב     
צילמו: Kornelia und Hartmut Häfele
  אגוז המלך - זרע         
צילם:  Fir0002/Flagstaffotos
 

  

           
אגוז המלך - פריחה  נקבית        
צילם: 
Georg Slickers
 

אגוז המלך - פריחה זכרית         
צילם:  Johannes Zink place

 
 


(1) מצ"ב מכתבו של ד"ר עקיבא לונדון שהגיב לנאמר בסעיף זה וגם הוסיף מידע מעניין:

"גם אם נאמר כי אגוזי פרך הם על שם מקומם, עדיין בוודאות הם היו איכותיים ונפרכים בקלות. שזו כנראה הייתה אחת הבעיות בגידול זני אגוזים בעבר - היותם קשים לפיצוח. גם לגבי השקדים בעבר, אחת הבעיות של ענף זה הייתה הקושי לפצח את השקדים ועל כן הוא לא היה מאכל נגיש כמו היום.

קצת מהנעשה במטעי האגוזיים בישראל:

בישראל יש מעט עצי אגוז מלך ולא ידוע לי על מטע מסחרי בהקיף סביר בישראל ולא לחינם, כפי שכתבת אין זה מקום גידולו הטבעי והוא די מתקשה לגדול כאן ולהניב יבולים טובים. לעומת זאת בשנות השבעים גידלו כאן הרבה מטעי פקאן שהוא אגוז המתאים הרבה יותר לאקלים והקרקע הישראלים - ים תיכוניים. אך בעקבות יבוא זול ענף זה כמעט נכחד. בשנים האחרונות ענף אגוזים זה מתאושש אט אט עם עליית מחירי הפקאן. ישנם שני זנים עיקריים לפקאן, האחד קשה יותר לפיצוח והשני רך לפיצוח כמובן העדיפו את הרך והקשה כמעט נעלם מנוף הארץ.

בשנים האחרונות התרבה מאד המין הפולש דררה שהוא מין תוכי שכנראה שוחרר על ידי מגדלים חובבים או ברח מכלובו. תוכי הדררה גורמים לנזק עצום לאגוזי הפקאן הרכים לפיצוח ולא נוגעים בקשים, ועל כן בזכותם חזרו לגדל את האגוזים עם הקליפה העבה יותר וזה הזן המרכזי כיום בארץ. תוכי הדררה עושים גם נזקים למטעי השקדים הגדולים בארץ. שאלתי את אנשי גד"ש הר חברון המגדלים שקדים בבקעת ערד (למעלה מ -1200 דונם) האם יש להם נזקים מהתוכים? (בערד ויער יתיר יש לא מעט תוכים). והם ענו שלא. ערכתי בדיקה ותצפית בשטח ומסתבר שהסיבה לכך הם להקות העורבים. גם הם עושים נזק לשקדים אך באופן מתון יותר.

אנשי הגד"ש ספרו לי כי הם פזרו מלכודות רשת גדולות לעורבים ואכן לכדו מספר לא מבוטל של העורבים, אך משום מה הנזק לשקדים רק עלה. לאור כל זאת הם הסיקו כי להקת העורבים שם טריטוריאלית ולא מאפשרת לתוכים ודומיהם להיכנס לשטח ובכך מונעים מהדררות לגרום לנזק העיקרי. המסקנה היתה לשמור על איזון ולהשאיר להקת עורבים בסדר גודל סביר בתוך המטע וכך נגרם נזק קטן יחסית.


 

מקורות עיקריים:

יהודה פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 168-173).

Rashid, A. 1998. Temperate Fruit Genetic Diversity in Pakistan. World conference on horticulture research. Italy
Ibrahimov ea al, 2010. Genetic Diversity in Walnut (Juglans regia) from the Cacasus Nation of Azerbaijan. ISHS Acta Horticulturae 861: VI International Walnut Symposium


 


א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר