var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21520;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21520","0","בין פרק לפרק עצרו שניה לתגובה","14/08/12 21:22","כו אב","תשע&quot;ב","21:22","אלף בית רשי","הדרן עלך וסליקא לן פרק מאימתי קורין – משזמן אכילת תרומה לכהנים הגיע<br />ובאנו לכאן לפרק שני היה קורא בתורה - אבל לא כמגיה - וזמן המקרא הגיע<br /><br />במילים אלו אני מסיים את הפרק הראשון ומתחיל בס&quot;ד את הפרק השני, במדור להעמיק תחת הכותרת דיוק וחידוש ברש&quot;י, אינני רוצה להטריכחם להגיב כל יום ע&quot;י גרירת לינקים מהמדור לפורום כאן ובכל זאת &quot;אין מכונית בלי דלק&quot; ו&quot;אין כותב ללא פידבק&quot;, ע&quot;כ אבקשכם לפחות עכשיו בסיום הפרק , אתם נהנים מחלק מהדברים? אתם פוסלים לחלוטין את הכיוון? וכו' לפחות שאדע, אבל בינתיים אני אמשיך בעז&quot;ה וכמו שאמר מרן הרב עובדיה שליט&quot;א בברכות כולם לומדים ובשבת כבר חלק במנוחה ועירובין זה כבר מחוץ לתחום, ונקווה שגם בעירובין נמשיך לדייק מדי יום ביומו אמן<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=17790'>אתם מוזמנים לצפות</a>","278","","4282","True","True","False","","1083","70.52.25.102","0","0","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21522","21520","קח את הראשונה","14/08/12 22:14","כו אב","תשע&quot;ב","22:14","כדי","אני אישית מעיין במדור לעיתים קרובות, אם כי לא בקביעות. <br />הרעיון והלך החשיבה מאוד נחמדים. הביאורים לפעמים מתלבשים היטב על המילים וממש מכוונים לאמיתה של תורה, אך לעיתים דומה שהחידוש הוא עיקר והוא עמד לעצמו עוד בטרם עלה הקושי ברש&quot;י, והקושיא או הרצון לקושיא אינם אלא אמתלא לכפות את המילים להיכנע אל החידוש. <br />לי אישית אין הדבר מפריע ואף חיבה יתירה נודעת אצלי למהלכים כעין אלו שברור הוא שהתוכן המועמס על מילות הכותב לא היו בכוונתו, לפחות  האנושית. לדידי, ככל שהמהלך יותר חריף - חורפא מעלי ליה לשבח. ולא בכדי - משום שזהו כעדות שלא רק פרי מחשבה אנושית של המחבר יש <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=16987'>כאן</a> אלא רוח ה' דיבר בו ומילתו על לשונו, ודבריו הם כדברי תורה ממש שנאמר בהם כפשיט יפוצץ סלע. וידוע מה שכתב בקיצור תקפו כהן (סי' קכד) כעין זה. ועי' גם בספר מגיד מישירים שם ביקר המגיד את עבודת מרן בב&quot;י יו&quot;ד סי' רא והציב ציונים איזו שמועה נאה ואיזו לא, ובין יתר דבריו אמר אליו כדברים האלה: ומאי דפלפלת במילי דמשה ברירי בההוא עניינא יאות כיוונת, <u>ובהנהו ג' תירוצים דתרצת אליביה תירוצא בתראה לאו קושטא ומ&quot;מ לא תמחוק יתיה דיקריה דקב&quot;ה סליק בפלפולא אע&quot;ג דלאו קושטא אינו</u>ן, כפרזלא דמעלין ליה בנורא ובטש ביה נפחא ונציצין מיניה כמה נצוצין לכמה סטרין הכי סליק יקריה דקב&quot;ה בפלפולין דאורייתא דכתיב הלא כה דברי כאש וגו'. עכ&quot;ל. והדברים שמחים עד למאוד, והם יסוד מוסד לתילי תילים של הלכות (ועיין במ&quot;ש <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=16987'>כאן</a>).<br /><br />אך כיוון שהאמת אהובה מן הכל, בבואך לכתוב ביאור כנ&quot;ל, לענ&quot;ד יש לציין ברמז (כגון: &quot;ויש להעמיס בדבריו&quot;; &quot;ויש לפרש בלשונו הזהב&quot; וכד')  שאין זה הפשט הפשוט אלא רק לפלפולא בעלמא.","249","","4282","True","True","False","","268","79.177.244.75","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21523","21520","ואגב, אציע לך איזו קושיא ברש&quot;י","14/08/12 22:46","כו אב","תשע&quot;ב","22:46","כדי","בהפנייה שהבאת הפנית לחידושיך לרש&quot;י בדף יג:<br />שם התייחסת לרש&quot;י בע&quot;ב בד&quot;ה מלאכתן, וביארת את כוונתו.<br /><br />אכן, לכאורה דברי רש&quot;י אינם מובנים, שזו לשונו: בעמידה - אפילו לב''ה דאמרי (לעיל יא.) עוסקין במלאכתן וקורין ומהלכין וקורין, מודים הם שצריך לעמוד במקום אחד עד המקרא הזה לפי שעד כאן מצות כוונה. עכ&quot;ל. והנה מבואר בגמ' שהלכה זו היא בפרשה ראשונה, שלכל הפחות עד המילים &quot;על לבבך&quot; צריך לעמוד. ואתא רש&quot;י לפרש, שאין הכוונה שיצטרך לקום ולעמוד אם היה יושב, אלא דאתי כב&quot;ה דסברי שיכול לקרות ק&quot;ש אם היה עוסק במלאכה או הולך, וקמ&quot;ל דעד מילים אלו צריך להפסיק ולעמוד. <br /><br />וקשה, שהרי לקמן (טז.) סבר רב ששת שהפועלים צריכים ליבטל ממלאכתן כדי לקרות את שמע ואין להם לקרותה תוך כדי מלאכתן, ומותבינן עליה מהך ברייתא דאמרי ב&quot;ה עוסקין במלאכתן וקורין , ומשנינן: לא קשיא, הא בפרק ראשון הא בפרק שני. ורש&quot;י גופיה רמזה לעיל (יא.) ע&quot;ש. נמצא א&quot;כ דהך ברייתא דעסוקין במלאכתן, למסקנה, לא מיתוקמא אלא בפרק שני, וא&quot;כ איך הביאה רש&quot;י כאן בדף יג: אהך מימרא דרב יהודה דעד על לבבך בעי עמידה, ואיהו ודאי לא איירי אלא בפרק ראשון, ובפרק הזה כולו לא משכחת לה שיעסוק במלאכתו כלל.<br /><br />ולולא דברי רש&quot;י לא הוה קשיא לן כלל מהתם להכא, דהתם אוסר בכל הפרק ואילו כאן לא קפיד אלא עד לבבך, דזה ל&quot;ק כלל, די&quot;ל בפשיטות שעסק במלאכה גרע וטורד המחשבה טפי ולכן בעינן שיפסיק כל הפרק כולו, אבל דברי רש&quot;י צריכים יישוב.","249","","4282","True","True","False","","228","79.177.244.75","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21564","21520","שאלה","15/08/12 09:48","כז אב","תשע&quot;ב","09:48","עלי","הלומד את פרק א' בברכות עלול להתרשם שקיום הלכות תפילה יכול להביא אדם ל'עצבנות דתית', והדקדוק באותיות ובקריאת שמע הוא רק דוגמה אחת מיני רבות בעולמה של הלכה, ואל יהי הדבר קל בעיניך, שכן לאנשים רבים בעלי הפרעות אישיות טורדניות כפייתיות ( והם מצויים מאד באוכלוסי-ה ) יש נטיה לכך.<br />כיצד עלינו להתמודד עם ההקפדות הללו מחד מתוך רצון להימנע מהקפדת יתר בלתי בריאה ?<br />( דוגמה : המימרא שמי שקורה לאאע&quot;ה 'אברם' עובר בעשה או לא תעשה, האם אין בזה קצת הגזמה ? האם העולם יתמוטט בגלל שלמישהו יש נטיה לקצר בשמות ? הרי בלאו הכי מותר וצריך לקרא לו כך בעת קריאת התורה בפרשיות התורה הראשונות ? וגם קשה לקבל שלקרא לר' אברהם שפירא זצ&quot;ל 'אברום' היה בסדר אבל 'אברם' לא. )<br />מה דעת משתתפי הפורום והכותב בעניין זה ?","209","","4281","True","True","False","","247","194.114.146.227","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21709","21520","והנה עברנו את הפרק הנוסף","19/08/12 07:03","א אלול","תשע&quot;ב","07:03","אלף בית רשי","קראו את <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=18115'>חרוזי הקישור</a> שבין הפרקים","278","","4277","True","True","False","","151","70.52.25.102","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21527","21522","&quot; אך כיוון שהאמת אהובה מן הכל...״","14/08/12 23:12","כו אב","תשע&quot;ב","23:12","יהודי_קדום","אעתיק, כמו הכותרת, את דברי הרב כדי כדי להביע את הזדהותי איתם: ״ אך לעיתים דומה שהחידוש הוא עיקר והוא עמד לעצמו עוד בטרם עלה הקושי ברש&quot;י, והקושיא או הרצון לקושיא אינם אלא אמתלא <b>לכפות</b> את המילים להיכנע אל החידוש. ״","233","","4282","True","True","False","","214","212.179.130.146","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21530","21522","אני מקבל הערתך אבל כמובן אי אפשר בלי אבל","14/08/12 23:32","כו אב","תשע&quot;ב","23:32","אלף בית רשי","לא תמיד הבנתי היא כהבנתך ומה שאני רואה בפשטות בכוונת רש&quot;י אחר יראה זאת כהעמסה על הפירוש, אבל כמו שהקדמתי שגם במפרשי רש&quot;י על התורה וכן מי שייעין בתורתו של הרבי מלובביץ זצ&quot;ל יראה שאכן על רש&quot;י נאמר שכולא רמיזא ביה , ואני מאמין שכל הדברים שכתבתי יכולים להיקרא העמסה וכל אחד יבחר את הנראה לו, כי להבין באמת את רש&quot;י ולהגיע לעומק כוונתו מעבר לפשט הפשוט צריכים להיות ראוי לכך ואני רחוק מכך מאוד, וכל מה שאני כותב, בין אם אכתוב ויש להעמיס ובין אם לא אכתוב זה היינו הך , והמטרה להגדיל תורה ולהאדיר ובעז&quot;ה כשאערוך את החומר פעם נוספת אחפש בספרים ומה שאמצא סימוכין אתלה באילן, ומה שלא אומר כבר עכשיו ואקדים שהכל הוא כפי שנראה לי שאפשר לרמוז בדבריו הקדושים , ושוב תודה על התגובה שממנה אני מביןלפחות שיש אחד שמסתכל","278","","4282","True","True","False","","234","70.52.25.102","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21529","21527","אם למישהוא יש הרגשת דז׳ה וו כאן","14/08/12 23:25","כו אב","תשע&quot;ב","23:25","יהודי_קדום","למילה ״הכפפה״ הוא צודק.","233","","4282","True","True","False","","143","212.179.130.146","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21531","21529","הבהרה","14/08/12 23:47","כו אב","תשע&quot;ב","23:47","כדי","אני, בניגוד לעמיתי, מחזק ידי הר&quot;ר אלף בית, ולדעתי הוא עשה ועושה מלאכה יפה, וכד שכיב יפוק רש&quot;י לוותיה, דמברר מקחו של צדיק. יישר חילו לאורייתא!<br /><br />הנקודה שהעֳלתה, אין בה כדי להטיל דופי בכל מפעלו, שאדרבה, כפי שכתבתי, יש מקום לדרך זו בעולמה של תורה, ויתירה מזאת - לעיתים היא רק מוסיפה אורה ושמחה. לא אכחד שלקנאֵי הפשט דרך זו זרה ולצנינים בעיניהם תחשב, אך לאמיתו של דבר היא דרך כבושה והר&quot;ר אלף בית אינו עושה חדשות בזה, שהיו הרבה מן האחרונים שבחרו לייסד את חידושיהם על אדנים כאלו, ומאלו ומאלו יתקלס עילאה.","249","","4282","True","True","False","","220","79.177.244.75","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21532","21531","למה ״בניגוד לעמיתי״? הרי אני הקדמתיו","15/08/12 00:56","כז אב","תשע&quot;ב","00:56","יהודי_קדום","(וכמדומני גם הראשון שבירך את ר׳ אלף בית בהצטרפו לפורטל) <br />כשכתבתי:<br />״<br />חלילה איני רוצה לרפות ידי העמל בתורה - אך אני מוצא הפרש בין ההצהרה על &quot;אוצר הדיוקים ברש&quot;י&quot; לנכתב כאן.<br /><br />ואולי שאר הכתיבה תוכיח ההיפך...ואולי יוכח שטעיתי כאן - הלואי.״<br /><br />לאחר הסרת הצלופן העוטף את דברי הרב כדי בחלק הביקורת נמצא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=20637'>שדבריי הישירים</a> והמטרה זהים לדבריו.<br /><br /><br />.","233","","4281","True","True","False","","142","212.179.130.146","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21535","21532","צלופן?? אני לא מאלו...","15/08/12 01:11","כז אב","תשע&quot;ב","01:11","כדי","אם יש לי אמת אני משתדל לומר אותה, אם היא נעימה ואם לא (אגב, נדמה לי שלמדת את זה על בשרך, לא? אני מוכן להזכיר לך בהזדמנות... <img src='/icon/4.gif'>). <br />אין חלקי עם אותם הנוהגים בטכסיסי דיפלומטיה לשם מטרות מסויימות, נעלות ככל שיהיו. יתכן שזו דווקא נקודת תורפה והכשר ויתרון המעשים נמצא דווקא אצלם, אך זו המציאות כרגע. <br />משכך, כל מה שנכתב על ידי, כולל הכל, נכתב בכוונה תחילה ועם כל הכנות ומשום שאני באמת חושב כך. &quot;לא לפניו חנף יבא&quot; נאמר כלפי שמיא (עי' בפשט הכתובים באיוב שם), וכ&quot;ש כלפי בשר ודם.","249","","4281","True","True","False","","232","79.177.244.75","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21536","21535","ואכן הבחנתי שכבודו התכווין באמת להאיר","15/08/12 01:31","כז אב","תשע&quot;ב","01:31","אלף בית רשי","אגב אם נכנסת לדיון על דברי ארצה באמת לדעת תגובתך הענינית על מה שכתבתי ברש&quot;י בתחילת הפרק &quot;והגיע&quot; האם זה יכול להיות הפשט הוא יש כאן כפיה של הפשט<br /><br />ובכוונה רמזתי לזה בחרוזים שבין הפרקים","278","","4281","True","True","False","","217","70.52.25.102","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21538","21535","הנה הצלופן והנה התוכן של דבריו:","15/08/12 01:50","כז אב","תשע&quot;ב","01:50","יהודי_קדום","צלופן א<br />אני אישית מעיין במדור לעיתים קרובות, אם כי לא בקביעות. <br /><br />מעיין גם לעיתים קרובות וגם לא בקביעות? איך? העיתים הקרובות אינם בקביעות, או שה״לא בקביעות״ הוא לעיתים קרובות?<br /><br />צלופן ב<br />״הרעיון והלך החשיבה מאוד נחמדים. הביאורים לפעמים מתלבשים היטב על המילים וממש מכוונים לאמיתה של תורה,״<br /><br />תוכן א<br /><span class='bordeaux'><b><br />״ אך לעיתים דומה שהחידוש הוא עיקר והוא עמד לעצמו עוד בטרם עלה הקושי ברש&quot;י, והקושיא או הרצון לקושיא אינם אלא אמתלא לכפות את המילים להיכנע אל החידוש.״<br /></b></span><br /><br />צלופן ג<br /><br />לי אישית אין הדבר מפריע ואף חיבה יתירה נודעת אצלי למהלכים כעין אלו <br /><br />תוכן ב<br /><span class='bordeaux'><b>שברור הוא שהתוכן המועמס על מילות הכותב לא היו בכוונתו, לפחות האנושית. </b></span><br /><br />צלופן ד<br />לדידי, ככל שהמהלך יותר חריף - חורפא מעלי ליה לשבח. ולא בכדי - משום שזהו כעדות שלא רק פרי מחשבה אנושית של המחבר יש כאן אלא רוח ה' דיבר בו ומילתו על לשונו,<br /><br />תוכן ג<br /><br /> <span class='bordeaux'><b>ודבריו הם כדברי תורה ממש שנאמר בהם כפשיט יפוצץ סלע.</b></span><br /><br /><b>יושם לב:</b> הרב כדי כותב <span class='bordeaux'><b>כ</b></span>דברי תורה ולא דברי תורה<br /><br />צלופח ה<br /><br /> וידוע מה שכתב בקיצור תקפו כהן (סי' קכד) כעין זה. ועי' גם בספר מגיד מישירים שם ביקר המגיד את עבודת מרן בב&quot;י יו&quot;ד סי' רא והציב ציונים איזו שמועה נאה ואיזו לא, ובין יתר דבריו אמר אליו כדברים האלה: ומאי דפלפלת במילי דמשה ברירי בההוא עניינא יאות כיוונת, ובהנהו ג' תירוצים דתרצת אליביה תירוצא בתראה לאו קושטא ומ&quot;מ לא תמחוק יתיה דיקריה דקב&quot;ה סליק בפלפולא אע&quot;ג דלאו קושטא אינון, כפרזלא דמעלין ליה בנורא ובטש ביה נפחא ונציצין מיניה כמה נצוצין לכמה סטרין הכי סליק יקריה דקב&quot;ה בפלפולין דאורייתא דכתיב הלא כה דברי כאש וגו'. עכ&quot;ל. והדברים שמחים עד למאוד, והם יסוד מוסד לתילי תילים של הלכות (ועיין במ&quot;ש כאן).<br /><br />תוכן ד<br /><br /><span class='bordeaux'><b>אך כיוון שהאמת אהובה מן הכל, בבואך לכתוב ביאור כנ&quot;ל, לענ&quot;ד יש לציין ברמז (כגון: &quot;ויש להעמיס בדבריו&quot;; &quot;ויש לפרש בלשונו הזהב&quot; וכד') שאין זה הפשט הפשוט אלא רק לפלפולא בעלמא</b></span>.","233","","4281","True","True","False","","227","212.179.130.146","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21537","21536","[ללא נושא]","15/08/12 01:49","כז אב","תשע&quot;ב","01:49","כדי","הנה דברי המהרש&quot;א מדוייקים בגוף המשנה, וכמו שדייק הוא עצמו.<br /><br />ורש&quot;י לא בא אלא לפרש לשון המשנה, ומפרשה עם כמה שיותר היצמדות לטקסט המקורי: <br /><br />לשון המשנה: <b>משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן.</b><br />לשון רש&quot;י: <b>כהנים שנטמאו וטבלו והעריב שמשן והגיע עתם לאכול בתרומה.</b><br />בתחילה בא לומר למה היו צריכים להמתין, שזהו פרט שחסר במשנה, ואח&quot;כ מפרש ואזיל ריהטת לשון המשנה: <br />&quot;משעה שהכהנים נכנסים לאכול&quot; = &quot;הגיע עיתם לאכול בתרומה&quot;.<br /><br /><b>&quot;הגיע עתם&quot;</b> - הוא פירוש מורחב ישיר של המילה <b>&quot;משעה&quot;</b> במשנה.<br /><br />לענ&quot;ד קצת קשה לתלות את החידוש <u>ברש&quot;י</u>, משום שהוא נצמד ללשון המשנה, ואין לשונו עדיפה על לשון המשנה עצמה. אולם, כן ניתן לתלותו בלשון המשנה עצמה כדדייק המהרש&quot;א. אם רש&quot;י היה משנה או מעקם במאום מהלשון המקורית, היה זה כאות שרומז על כוונה מסויימת, אך עתה שרק העתיק לשון המשנה בלשון צחה יותר, אם אכן נאמן אותו חידוש ומעוגן בלשון, אין לתלות את החידוש בענף, כי אם במקור - במשנה עצמה.<br />מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי.","249","","4281","True","True","False","","316","79.183.204.35","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21556","21537","הבנתי דבריו","15/08/12 06:16","כז אב","תשע&quot;ב","06:16","אלף בית רשי","אבל לדעתי הגיע עתם שברש&quot;י מפרש בהרחבה כדבריו גם את המילה &quot;משעה&quot; ולדעתי גם את המילה &quot;נכנסין&quot; שכך פירשם המהרש&quot;ה ויתכן בהחלט שגם רש&quot;י פירש כך במשנה ללא צורך להיתלות דווקא בעיקום או שינוי לשון אלא בפשיטות , ועדיין השאילה בעינה עומדת האם יש כאן דחיקה ממשית של הדיוק בדברי רש&quot;י , או שיש כאן מקום לדון, ובכל אופן כהבנה נוספת בוודאי אפשרית, ובכלל בבואנו לדון בלשונו של רש&quot;י נמצא שהרבה פעמים בלימוד פעם ראשונה נגלה את הפשט הפשוט בגמרא גם לתמיד צעיר, ובלימוד פעם שניה לאחר שלמדנו פעם נוסף נגלה רובד עמוק יותר המתאים לדברי הגמרא ועוד וכן הלאה ככל שנעמיד נמצא עוד ועוד, <br /><br />ולשם הדיון גרידה , ידוע שאמר הגר&quot;א שכל תורה שבע&quot;פ בבלי ירושלמי ספרי מכילתא זוהר הכל הכל רמוז בתורה שבכתב וכל התורה שבכתב בחומש בראשית וכל חומש בראשית בפרק בריאת העולם והכל רמוז במילה &quot;בראשית&quot; , ושאל אותו כפרי היכן רמוז פדיון הבן וענה לו בראשית ראשי תיבות בן ראשון אחר שלושים יום תפדה, וזה עוצמת התורה ורש&quot;י הקדוש בוודאי רמז בכל תג ותג של דבריו להרבה דברים, והלואי שנידע כוונתו וכל רמזיו כי הם עמוקים מני ים, ואין אני מתיימר לומר שאני הוא האיש המבין , ולכן כתבתי דיוק וחידוש ברש&quot;י ולא כתבתי דיוק ופירוש ברש&quot;י כי כמובן הכל בגדר חידוש אלא שלפעמים נראה לאחד שזו היא כוונתו ולאחר יראה פירוש אחר וזה היופי שברש&quot;י שאיננו להבדיל כפירושים הבנוים רק בדרך אחת פשטנית &quot;רש&quot;י הוא לא שפה ברורה ולא שטיינזלץ ולא ושיננתם ולא גמרא מבוארת רש&quot;י הוא הרבה מעבר לכך&quot;","278","","4281","True","True","False","","247","70.52.25.102","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21539","21538","חוץ משחור לבן יש עוד צבעים. ל&quot;א: מורכבות","15/08/12 01:51","כז אב","תשע&quot;ב","01:51","כדי","רק אתייחס לכמה אי-הבנות:<br /><br /><b>&quot;אני אישית מעיין במדור לעיתים קרובות, אם כי לא בקביעות&quot;.</b> <br /><br />כוונתי שאני מעיין בחלק מהדברים בערך כל יומיים-שלושה בממוצע, אך לא עוקב אחר כל דיבור ודיבור ולא באופן יום יומי (וזוהי ה'קביעות'). הניסוח היה קצת מטעה, ואיתי תלין משוגתי.<br /><br /><br /><b>&quot;ודבריו הם כדברי תורה ממש שנאמר בהם כפשיט יפוצץ סלע&quot;.</b><br /><br />וכתב על זה: <br /><span class='bordeaux'><b>&quot;יושם לב: הרב כדי כותב כדברי תורה ולא דברי תורה&quot;</b></span>.<br /><br />לא הובנתי. &quot;דבריו&quot; היינו דבריו של המחבר שעליו נכתבו החידושים והפלפולים, ולא מוסב על מי שכתב את אותם חידושים. ולענייננו - רש&quot;י ולא &quot;אלף בית רש&quot;י&quot;. <br />ומה שכתבתי בכ&quot;ף הדמיון, הוא משום שבגמ', במשמעות המקורית של הביטוי, הוא נאמר כלפי דברי התורה עצמם כפשוטו, היינו המקראות. ולכן כתבתי &quot;ממש&quot;.<br /><br /><br /><br /><br /><br />נראה לי שלחינם הסתבכנו ומוטב להגדיר כך: <br />כל מה שמצא חן בעיניך ואיתו אתה מזדהה - הוא יזכה לתואר &quot;תוכן&quot;.<br />וכל מה שלא - ההוא יקרא &quot;צלופן&quot;.<br /><br />ושלום על ישראל.","249","","4281","True","True","False","","221","79.183.204.35","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21540","21539","לכתוב שאלף בית כתב בלי כוונה זו","15/08/12 02:14","כז אב","תשע&quot;ב","02:14","יהודי_קדום","פגיעה בכבודו. <br />הנה דברי הרב כדי: ״שברור הוא שהתוכן המועמס על מילות הכותב לא היו בכוונתו, לפחות האנושית. ״<br /><br />בהבנה פשוטה והכרחית נאמר כאן בדברי הרב כדי: <span class='bordeaux'><b>שאין לכותב כוונה אנושית כשהוא כותב דברי תורה באופן שהוא מעמיס תוכן על המילים. </b></span><br /><br />אני לעומת עמיתי לא הטלתי דופי בכותב אלא בכתיבתו.","233","","4281","True","True","False","","162","212.179.130.146","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21543","21539","אינני מקבל את ההגדרה ״אי הבנה״ אלא","15/08/12 02:22","כז אב","תשע&quot;ב","02:22","יהודי_קדום","אני רואה ב:<br /><br />״כוונתי ש...״<br /><br />״לא הובנתי״ (אוי איזה התפתלות הביא בנסיון לתקן)<br /><br />סתם נסיון להכחיש האמת.","233","","4281","True","True","False","","97","212.179.130.146","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21548","21539","יקרא הקורא וישפוט. כל דבריו הועתקו","15/08/12 02:50","כז אב","תשע&quot;ב","02:50","יהודי_קדום","ברצף.<br /><br />הערותיי והחלוקה לא נגעו בתוכן או ברצף. <br /><br />אגב, מבחינת הכתיבה דווקא חלקי הצלופן מצאו חנ בעיניי.","233","","4281","True","True","False","","152","212.179.130.146","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21542","21540","שתהיה בריא - איך??","15/08/12 02:20","כז אב","תשע&quot;ב","02:20","כדי","הבה ננסה לקרוא אחרת:<br /><br /><b>&quot;שברור הוא שהתוכן המועמס </b>{ע&quot;י הפרשן של המחבר/הספר} <b>על מילות הכותב</b> {המחבר} <b>לא היו בכוונתו</b> {של המחבר}, <b>לפחות האנושית&quot;</b>.<br /><br />ואצלינו:<br /><br /><b>&quot;שברור הוא שהתוכן המועמס</b> {ע&quot;י אלף בית} <b>על מילות הכותב</b> {רש&quot;י} <b>לא היו בכוונתו</b> {של רש&quot;י}<b>, לפחות האנושית&quot;</b>.<br /><br />מתון מתון ארבע מאה זוזי שוייא.","249","","4281","True","True","False","","197","79.183.204.35","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21547","21542","גם שיטה פרשנית זו שאפשר לקבלה","15/08/12 02:42","כז אב","תשע&quot;ב","02:42","יהודי_קדום","טוענת שהכותב ר׳ אלף בית מעמיס תוכן פרשני שאיננו אנושי בכוונת רש״י הקדוש. <br /><br />נו... באמת - כל כוונתו של ר׳ אלף בית היא להסביר לנו את דברי רש״י הקדוש ולחדש בו. <br /><br />הוא שאמרתי: במקום להגיד ישירות לת״ח מה עליו לתקן - עוטפים דברים קשים בצלופן מבריק ומרחיק.","233","","4281","True","True","False","","166","212.179.130.146","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21544","21543","זכותך. לפניו נגלו כל מצפוני לב.","15/08/12 02:26","כז אב","תשע&quot;ב","02:26","כדי","","249","","4281","False","True","False","","148","79.183.204.35","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21559","21544","לפחות הפעם לא הסיט לנושא אחר...","15/08/12 08:36","כז אב","תשע&quot;ב","08:36","יהודי_קדום","","233","","4281","False","True","False","","181","212.179.130.146","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21549","21547","לא נכון ולא מדוייק. אבל נלאיתי נשוא.","15/08/12 02:52","כז אב","תשע&quot;ב","02:52","כדי","","249","","4281","False","True","False","","153","79.183.204.35","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21573","21564","עצבנות וכפיתיות דורשים טיפול תרופתי","15/08/12 15:40","כז אב","תשע&quot;ב","15:40","אלף בית רשי","ובינם לדיקדוקי הלכה אין כלום, ואם בן אדם אומר 10 פעמים את המילה אחד כי הוא לא בטוח שקראה כתיקנה הרי הוא צריך לראות פסיכולוג, אבל דידוק הלכה שכתוב, אכן כל תזוזה ממנה מחריבה עולם כי כידוע יש קשר ישיר בין העולם הגשמי לרוחני שמחיה ומקיים אותו, וכמו באטומים הסובבים אותנו לו רק חלקיק אחד בוזון אחד ישנה את מיקומו הוא יחסר מה יקרה, ולו ביצירת האדם יהיה כרומוזום נוסף על ה23 יקרה אסון כך בתפילה וקריאת שמע ועוד הלכות הקשורים בקשר ישיר<br /><br />ואכן מאוד מתאים לשאל כאן שאילה על כפיתיות המקבילה לנטיה לחזור על הכפפות באותו סגנון כמה פעמים","278","","4281","True","True","False","","239","70.52.25.102","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21598","21564","דוקטור!","16/08/12 04:46","כח אב","תשע&quot;ב","04:46","דוד כוכב","הרי פגשתני זה פַּעֲמַיִם. האם אבחנת אותי כבעל נטיה לעצבנות כפייתית מוגזמת?<br />ואני מקפיד בכל דקדוקי ההגיה כולם, בקריאת שמע, בתפילות, ובקריאת התורה.<br /><br />האיסור במי שקורא לאברהם אברם הוא רק במי שקוראו בשמו הראשון, לא במי שקורא אברהם אלא שמגמגם לקצר.<br /><br />ולעצם ענין שלילת הכפייתיות, אתה בודאי צודק, וכבר כתב הרמב&quot;ן בהלכות נדה שלו בפרק ט, כה:<br /><span class='bordeaux'>ומדיני החציצה <b>לא טוב היות האדם מחמיר יותר מדאי ומחפש אחר הספיקות</b> לפסול טבילתה בדבר הקל, כי אם כן אין לדבר סוף, אלא אחר שחפפה ראשה וסרקה במסרק וחפפה ורחצה כל גופה בחמין ונזהרה לבלתי תגע בשום דבר חוצץ ותעשה טבילתה בפשיטות איבריה וכל גופה, <b>לא יכניס אדם ראשו בספיקות החמורות אשר אין להן קץ וסוף</b>, כגון עצמה עיניה ביותר קרצה שפתותיה ביותר ומשאר הספיקות, כי מי יוכל להבחין בין עצמה ביותר ובין לא עצמה ביותר.</span>","125","","4280","True","True","False","","136","212.76.124.192","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א",""),new Message("21652","21573","דע לך ר' אלף בית רשי:","17/08/12 08:39","כט אב","תשע&quot;ב","08:39","יהודי_קדום","אם אקום בבוקר ובזמן שלפני התפילה אלמד רק מה שכתבת - אברך ברכת התורה בשם ומלכות.<br /><br />צר לי שאינך סובל ביקורת בונה ופונה אל ההבל ורעות הרוח - שם קוצרים סופה.","233","","4279","True","True","False","","147","79.182.145.14","0","21520","ברכות|יג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);