[איבער לאססען ווערטה] (בספרא הנותרים לאמר) ראויים היו לישרף אלא שריתה הכתוב לאהרן (בב"ר פרש' עשרים) לרוח היום ועל דעתיה דזבדי ריתה עליה פי' הניח לו כדאמרינן רתוי לו פי' נוח לו (קדושין מ חגיגה יא) כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לא כאילו לא בא לעולם ספר אחר ראוי לו כי טוב ממנו הנפל שלא בא לעולם (ר"ה כה) ראוי לו שיטול שנים עשר חדש במטה.