[שווייגען] (סנהדרין ז) טוביה דשמע ואדיש חלפא בישתא מאה מניה פי' אשרי מי ששומע והחריש חלפו ועברו ממנו מאה רעות כי השומע תרפתו ושותק או דברים קשים ונושא הרעה עוברת ממנו דכתיב ולפני התגלע הריב נטוש ואם מקנטר ומריב כפוטר מים הוא. (ובריש פיאה ירושלמית) סבא אכול ואדיש דכלבא אכלין ומדשין: