[נידערטרעטען] (בויקרא רבה בשור או כשב או עז בסוף פרשת נדקתך כהררי אל ובפסיקתא שור או כשב או עז) ישראל לא ידע ולא הוו ידעי אלא שדשו בעקב ודכוותיה כי אויל עמי אותי לא ידעו ולא הוון ידעין אלא שהיו דשין בעקב ודכוותיה והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן ולא הוות ידעה אלא שדשה בעקב. (ובילמדנו בריש זאת רוקת התורה) כיון דחמא יתהון גברא דאסתכלון ביה ואידשן דאיתיהיב ביה נורא. (א"ב תרגום בוססו נחלתי דושישו ית אחסנתי) פרעהו אל תעבר בו תרגומו אדיש ולא תעבר עמהון. שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו תרגום ולא תדישן. פורע מוסר מדיש מרדות':