[דרעשען, שטאמפפען] (ב"ק ט) מאימת מחזיק בה מכי דיש אמצרי (ב"מ כז) וכי בעל הבית בעצמו דשן הוא פי' בעצמו הוא דש התבואה הפועלין דשין אותה (שבת עג) המעמר הדש והזור' פי' הוא המפרק מן האוכל פסולת שהיה מחוברת לו ומכין אותה לברירה בין בזריה בין בהרקדה וכן מי שהוא מפרק מן האוכל מדבר שהוא מחובר בו כדי שיהא נכון לאכילה המנפץ נופץ עפרורית מן האוכל וכן המנפט מולל שיבולין נמצא הזורה והבורר והמרקד כולן מעבירין פסולת המעורבת באוכל ואינה מחוברת ואינה כגון קליפה שצריכה פירוק או כגון עפרורית שצריך ניפוץ אלא מעורבת בלבד (א"ב ובמשנת מועד קטן (פ' מי שהפך) הציידין והדשושות והגרוסות פי' דשים וכותשים חטים לדייסא ונראה שבעל הערוך גרס רשושות):