[ווארם] (בשבת עה) יריעה שנפל בה דרנא קורעין אותה ותופרין אותה. (שם קב) קרש שנפל בו דרנא מטיף לתוכו אבר וסותמו. (תונין סז) והתניא ואת נבלתם תשקצו לרבות דרנין שבראש בהמה פירוש תולעים שבראש הבהמה: