טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

הצמר שבראשי כבשים ושער שבזקן תישים - צאן 

"הצמר שבראשי כבשים, ושער שבזקן תישים, והעצמות והגידים והקרנים והטלפים, בזמן שהם מחוברים יעלו, שנאמר: והקטיר הכהן את הכל. פירשו, לא יעלו, שנאמר: ועשית עולותיך הבשר והדם" (זבחים, פה ע"ב).

פירוש: ועוד בדינם של חלקי קרבן עולה שאינם ראויים למזבח: הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים (הבאים לקרבן עולה), וְשֵׂעָר שֶׁבִּזְקַן תְּיָשִׁים שהוקרבו, וְהָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִים, וְהַקַּרְנַיִם, וְהַטְּלָפַיִם (קצות הרגלים, הפרסות), כל אלה, בִּזְמַן שֶׁהֵם מְחוּבָּרִים לבשר הזבח יַעֲלוּ על המזבח ויוקרבו עם הזבח עצמו, שֶׁכן נֶאֱמַר: "וְהִקְטִיר הַכּהֵן אֶת הַכּל המזבחה" (ויקרא א, ט). ואולם אם פֵּירְשׁוּ (נפרדו) מבשר הזבח עצמו לֹא יַעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשִׂיתָ עלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם (ולא דברים אחרים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: כבש האליה   שם באנגלית: Fat-tailed Sheep   שם מדעי: Ovis orientalis platyura

שם נרדף במקורות: כבשה, כשב, איל, רחל, יובל, כר, אימר, דיכרין  


שם עברי: עז, תיש    שם באנגלית: Goat   שם מדעי: Capra aegagrus hircus 

שם נרדף במקורות:  שעיר, ברחא 


נושא מרכזי: במה שונים הצמר והשיער?

לריכוז המאמרים שנכתבו על הכבש הקש/י כאן.

לריכוז המאמרים שנכתבו על הצאן הקש/י כאן.

לריכוז המאמרים שנכתבו על עז הבית הקש/י כאן.

במשנתנו כמו גם בגמרא בזבחים (עה ע"ב) אנו מוצאים שניתן להבחין בין כבשים ועיזים על פי מבנה כסות גופם. לכבשים יש צמר ואילו לעיזים שיער ובלשון הגמרא שם: "האי שיער והאי צמר". הבדל זה מאפשר להבחין בין קרבן שעיר לקרבן שהובא מן הכבשים. המשנה דנה דווקא בשיער או צמר הראש משום שעורו אינו מופשט והוא מוקטר כפי שהוא. אמנם בראש העיזים יש שיער גם באיזורים שונים מאשר הזקן אך שם הוא בולט. הצמר בראש הכבשים נמצא על פי פירוש רש"י בחלקו האחורי של הראש: "ויש צמר בגובה ערפו אצל ראשו". הבדל נוסף בין כבשים ועיזים הוא האליה הנמצאת רק בכבשים ועל כך ראה במאמר "כבשה עדיפא שכן נתרבתה באליה".

שאלה שיש לתת עליה את הדעת מהם המאפיינים הגורמים למראה והתכונות השונים של השיער והצמר שהרי גם מקור הצמר הוא שיער בעל החיים?

צמר הוא למעשה סיבים שמקורם שיער של בעלי חיים מבויתים ובעיקר כבשים. לרוב הסיבים של הכבשים המבויתות יש שני מאפיינים עיקריים המבדילים בינם ובין שיער או פרווה. א. הם מכוסים בקשקשים המסודרים בצורה המסייעת לבעל החיים לסלק מעליו זרעים ותרמילי צמחים הנאחזים בו בעת המעבר בין צמחים. ב. הסיבים מפותלים בצפיפות התלויה בזן הכבשה. בזן המרינו בעל הצמר העדין, למשל, יש עשרות פיתולים לכל ס"מ ואילו בצמר גס עשוי להיות פיתול אחד או שנים לכל ס"מ. לשני מאפיינים אלו יש השפעה רבה על אפשרויות הניצול של הצמר. הקשקשים והפיתולים מאפשרים לטוות את הסיבים לחוטים או להדקם בתעשיית הלבד מבלי שהם יחליקו וישתחררו זה מזה. בניגוד לצמר הרי שלשיער אין קשקשים או שהם מעטים והוא איננו מפותל ולכן כמעט ולא ניתן לטוויה. ליעילות הטוויה תורמת גם גמישות הצמר בהשוואה לשיער. ניתן להבחין בהבדל בין צמר הכבשים ושיער העיזים גם במבט שטחי בשדה. השערות בפרוות העיזים נראות חלקות ומופרדות זו מזו ואילו בכבשים ניתן לראות שיער מפותל האסוף במקבצים הנראים כגלים או תלתלים.

הקשקשים והפיתולים מגדילים את נפח הצמר על ידי לכידת חללי אוויר גדולים ואוויר זה תורם ליכולת הבידוד הטובה של הצמר. בקרב הבדואים, למשל, משמש הצמר לא רק להגנה מפני קור אלא גם למנוע חדירת אנרגיית חום לגוף. איכות הצמר נקבעת על פי מספר הפיתולים של הסיב. תכונה נוספת המבדילה בין זני הכבשים היא היחס בין כמות הצמר הנמצא בכסות גופם לבין זיפי הצמר המהווים את השכבה העליונה של הפרווה. ככל שהיחס בין הצמר לזיפים גבוה יותר כך חומר הגלם מבוקש יותר עבור טוויה ותעשיית הלבד. צמר גדל בכמה צבעים טבעיים כמו שחור, חום, אפור ובעיקר לבן. צמר בכל גוון נצבע היטב ולכן אין חשיבות רבה לצבע הטבעי.
 

כבשה  -  הגוף מכוסה  בקבוצות שיער מסולסל		גדי  -  מתחת לסנטרו בולט  ה"זקן".  מתוך פסיפס ביהכ"ס בחמת טבריה

עז		עז - כסות שיער

לעיון נוסף: 

פורטל הדף היומי:

"לימד על העז שאינה טעונה אליה".
"של צמר ושל שער אין חוצצין".

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.