סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד – זית אירופי


"רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין, ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, ומה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך אלא נפט? אלא: אין לך אלא מה שאמרו חכמים אין מדליקין" (שבת, כו ע"א).
 

שם עברי: זית אירופי     שם באנגלית: Olive     שם מדעי: Olea europaea


נושא מרכזי: גידולי השמן ותפוצתם העולמית בתקופת המשנה

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הזית האירופי הקש/י כאן.

 

מהויכוח בין רבי טרפון ורבי יוחנן בן נורי אנו לומדים על תפוצת כמה מגידולי השמן במזרח התיכון. המסקנה הבולטת מדבריהם היא שעצי הזית שבהם התברכה ארץ ישראל לא גדלו בבבל, מדי, אלכסנדריה וקפוטקיא(1). רבי יוחנן בן נורי הזכיר בדבריו את ריכוזי היהודים החשובים ביותר בגולה בימיו: בבל, מדי, מצרים ואסיה הקטנה. להבדל בין תפוצת שמן הזית ושמן השומשום יש ביטוי גם ב"לשון בני אדם" ("בנדרים הלך אחר לשון בני אדם" (נדרים, ל ע"ב))). נאמר בברייתא המובאת במסכת נדרים (נג ע"א): "תניא: הנודר מן השמן בארץ ישראל מותר בשמן שומשמין ואסור בשמן זית, ובבבל אסור בשמן שומשמין ומותר בשמן זית, מקום שמסתפקין מזה ומזה אסור בזה ובזה וכו'". מפרש רש"י: "מותר בשמן שומשמין - לפי שאין מצוי בא"י שמן שומשמין אלא שמן זית ובאותו שמן נדר".

עיון במפת התפוצה של הזית (איור 1) מצביע על כך שתפוצתו העיקרית של הזית היא ברצועה צרה יחסית מסביב לים התיכון ובחופים האטלנטיים של ספרד ומרוקו. תפוצה זו מוסברת בכך שהזית התפתח באגן הים התיכון והותאם לתנאים השוררים בו. האקלים הים תיכוני מאופיין בקיץ ארוך חם ויבש וחורף קר. באזורים בהם מגדלים זיתים לשימוש מסחרי יש צורך בטמפרטורה שנתית ממוצעת של C0 15-20. הטמפרטורה המקסימלית עשוייה להגיע ל - C0 40 ללא גרימת נזק וטמפרטורת המינימום לא יכולה לרדת מתחת ל - C0 7-. טמפרטורות נמוכות יותר עלולות לגרום לנזק משמעותי לעצים. טמפרטורת המינימום היא רק אינדיקטיבית משום שעמידות העצים תלויה בגורמים נוספים כמו מהירות ירידת הטמפרטורות, משך זמן הקור, נוכחות של רוחות קרות חזקות, לחות, בריאות העץ ועוד.

אמנם הזית רגיש לקרה אך הוא זקוק לכמות מסויימת של קור ולכן אינו יכול להתפתח באקלים טרופי. ייתכן ומסיבה זו הזית נעדר מאזור החוף של מצרים ולוב. כתם קטן של מטעי זיתים נראה במפה בחופי קירנאיקה בלוב. אזור זה מושפע במידה רבה יותר מהים דבר המתבטא גם בהתפתחות חורש ים–תיכוני באיזור זה. לים התיכון (ולאוקיינוס האטלנטי) השפעה ממזגת על האקלים ומונעת טמפרטורות נמוכות או גבוהות מדי. אם נעבור על רשימת המקומות שציין רבי יוחנן בן נורי נגלה שאכן אינם בתחום התפוצה של הזית. בבל ומדי ממוקמות ממזרח לתחום התפוצה ואילו קפוטקיא שמזוהה כמחוז מרכז אנטוליה ממוקמת מצפון לו (איור 2).

לדברי רבי יוחנן בן נורי על אנשי בבל ("שאין להם אלא שמן שומשמין") יש ביטוי בהבדל מעניין בין הירושלמי והבבלי ועל כך כתב ד"ר יצחק מייטליס:

"מעניין שבבבלי יש דיון נרחב על חלקי בית הבד בעוד שבירושלמי אין דיון על כך. נראה לי שהסיבה לכך היא שבארץ ישראל היו הרבה בתי בד וכל חלקי בית הבד היו נהירים לקורא, אולם בבבל לא היו בתי בד. שם לא היו תנאים לגידול שמן זית ולכן הם נדרשו לפרש באלו חלקים מדובר במשנה". 

 

   

איור 1. מפת תפוצת הזית        מקור: Giovanni Caudullo

 

איור 2.  מקור:Cattette

 

   
תמונה 1. כרם זיתים ממערב לציפורי          צילם: שי לביא    תמונה 2. צילם: שי לביא 

 

 


(1) גם אם גדלו במקומות אלו הרי שרק בהיקף מצומצם שלא הספיק למלא את הצורך בשמן למאור. בספרות החקלאית נטען שבעזרת טיפול והשגחה מתאימים ניתן לגדל זיתים גם באזורים שאינם אזורי התפוצה הטבעיים.


 

מקור עיקרי:

ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק הזית. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן.

לעיון נוסף:

זית אירופי בצמח השדה.
א. דג וחבריו, 'ההסטוריה של גידול זיתים בישראל', יער, גיליון 19, דצמבר 2020.

 



א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר