טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
תושלמי ומרדא, כוחילנא ובר נפחא – פורפיריה סגולה
"אמר אביי: תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא, והיינו מרדו ... אמר רב אסי, שמונה ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. מאי ספיקייהו? עופות טהורים קורקבנן נקלף, וטמאין אין קורקבנן נקלף, והני קורקבנן נקלף בסכינא" (חולין, סב ע"ב).
"פירוש: ... אמר רב אסי, שמונה עופות ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. ומסבירים: מאי ספיקייהו [מה ספיקם]? עופות טהורים קורקבנן (העור הפנימי של הקורקבן) נקלף, כפי ששנינו במשנתנו, וטמאין אין קורקבנן נקלף; והני [ושמונה אלה] קורקבנן נקלף, אבל לא ביד, אלא בסכינא [בסכין] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: פורפיריה סגולה שם באנגלית: Western Swamphen
שם מדעי: Porphyrio Hyacinthinus
שם נרדף במקורות: "כוחילנא"
נושא מרכזי: לזיהוי "כוחילנא"
הערוך גורס "גחילנא" ולא מזהה את מין העוף. הוא מסתפק בכך שציין ששם זה מופיע ברשימת העופות "שהן ספק אם טמאים הם אם טהורין כמפורש בגמרא". בעל "מוסף הערוך" הביא את הגירסה שלפנינו בה נכתב "כוחילנא". ח. י. קאהוט מציע שני זיהויים בהתאמה לשתי הגרסאות. לגירסה "גחילנא" הוא מציע את המין "חוגלית" (כתב Rebhohn שהיא החוגלית האפורה) ומסתמך על שמה הערבי حجلان (חג'אלן) (תמונה 1). בהמשך דבריו מכנה את ה"גחילנא" בשם קורא זכר (תמונה 2) (ראו במאמר "קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין"). על פי הגירסה "כוחילנא" שלפנינו הוא מציע שם ערבי שונה, "כחלאון" שהוא מין עוף אך לא נקב בשמו.
אסכולה אחרת לזיהוי הכוחילנא מתבססת על משמעות השם המצביעה על עוף שחור או כחול. בלשון חז"ל כנראה לא קיימת אבחנה בין שני צבעים כהים אלו ומכאן הפועל "כוחלת" (שבת, צד ע"ב) למתאפרת על ידי שימוש במינרל שחור סביב העיניים. הדבר פותח פתח להצעת מינים שונים של עופות כחולים או שחורים. ל. לוויזון לא הציע בעצמו זיהוי אך הביא את דעתו של לנדאו שסבר שהכוונה לנקר שחור (תמונה 3). לוויזון מטיל ספק בזיהוי זה משום שקיימים מיני עופות שחורים נוספים כמו למשל השחרור (תמונה 4). ניתן לציין שתפוצת הנקר השחור אינה כוללת את אזורנו. לאור זאת מציע מ. דור את הנקר הסורי שלדעתו נראה שחור במבט מגבו. הוא מוסיף שמתאים לראותו כספק משום שאינו דורס אך חסר סימני טהרה. הוא ניזון מזחלי חרקים שאותם הוא שולף על ידי ניקור בעצים. אני מסופק בזיהוי זה ולו רק משום שהחלק השחור בנקר הסורי מצומצם למדי.
י. אהרוני מזהה את "כוחילנא" כמין פורפיריה סגולה (תמונה 5) (Porphyrio Hyacinthinus) בגלל צבעה ולאור העובדה שהוא מזהה את כל שמונת הספיקות כעופות מים וביצה. תזונתם המבוססת בעיקר על זרעים מחייבת התפתחות קרום קורקבן עבה שלכן אינו נקלף ביד. הפורפיריה הסגולה מתאימה לדעתו לשם "כוחילנא" משום שכל מעטה הנוצות שלה כחול בניגוד לפורפיריה הכחולה (תמונה 6) בעלת הראש האפור ("תושלמי ומרדא, כוחילנא ובר נפחא"). מעניין לציין את עדותו של פליניוס הזקן שתיאר את הפורפיריה כציפור נוי מקובלת בבתי עשירים ברומא וכאחת מבין הציפורים המעטות שלא נאכלו על ידי הרומאים.
 |
|
 |
תמונה 3. נקר שחור צילם: Alastair Rae
|
|
תמונה 4. שחרור צילם: משה חובב
|
מקורות עיקריים
י. אהרוני, "שמונת הספקות של רב אסי", סיני, שנת ת"ש, שנה ד', כרך ז', עמ' ל-ל"ז.
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 139.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 179.
ח. י. קאהוט (ערך "גחילנא"), עמ' 179.
לעיון נוסף:
י. מ. לוינגר, "מאור לכשרות – חלק א'", עמ' 276-277
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.