טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

חובא, חוגא, סוגא והרנוגא – עפרוני ענק

"אמר אביי: תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא, והיינו מרדו ... אמר רב אסי, שמונה ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. מאי ספיקייהו? עופות טהורים קורקבנן נקלף, וטמאין אין קורקבנן נקלף, והני קורקבנן נקלף בסכינא" (חולין, סב ע"ב).

פירוש: ואמר רב יהודה: העוף הקרוי צרדא שרי [מותר], והקרוי ברדא אסיר [אסור], וסימניך כדי לזכור את האסור: הביטוי "בר מיניה" [חוץ ממנו], שמשמעו איסור, שיש לו דמיון למלה "ברדא". העוף הקרוי מרדא ספקא [ספק] אם הוא כשר או לא. אמר רב אסי, שמונה עופות ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. ומסבירים: מאי ספיקייהו [מה ספיקם]? עופות טהורים קורקבנן (העור הפנימי של הקורקבן) נקלף, כפי ששנינו במשנתנו, וטמאין אין קורקבנן נקלף; והני [ושמונה אלה] קורקבנן נקלף, אבל לא ביד, אלא בסכינא [בסכין] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: עפרוני ענק          שם באנגלית: Calandra Lark         שם מדעי: Melanocorypha calandra

שם נרדף במקורות: חוגא


נושא מרכזי: לזיהוי "חוגא"


החוגא היא הציפור השניה הנמנית בין שמונה הספיקות של רב אסי. לוויזון מזהה אותו כמין עפרוני ענק. מ. דור תמך זיהוי זה משום שעוף זה שכיח למדי, בולט בגודלו ונמצא לרוב על הארץ שם הוא מוצא את מזונו. מקור השם חוגה הוא בהתנהגות המיוחדת של העפרוני הענק החג באוויר במעגלים תוך כדי השמעת שירתו הערבה. שירה תוך כדי מעוף מפצה את העפרוני על היעדר עמדות גבוהות ובולטות בבית הגידול הפתוח בו הוא חי לצורך הכרזת טריטוריה וחיזור.

ח. י. קאהוט (ערך "הרנוגא") הציג גישה שונה לגמרי בנסיון לפענח את שמות ארבעת המינים הראשונים מבין שמונת הספיקות. לדעתו שמות עופות אלו נגזרו, מסיבה שאינה ידועה לו, משמות של מיני "קוצים". י. אהרוני פיתח את סברה זו וטען שארבעת המינים נקראים על שם בית גידולם המתאפיין במיני צמחים שונים. הוא מסיק זאת מכך שבמקרא אנו מוצאים מקומות הנקראים על שם בעלי חיים הדרים בהם. החוגא מסתתרת בין צמחי ה"הגא" שאותם מזהה "צמח דוד" (הרב דוד בן יצחק פומיס) כ – "מין קוצים". הוא הוא גורס "הוגא" במקום "חוגא" ומתרגם את השם "הגה" או "הגתה" ל - Rubus כלומר לאחד ממיני הפטל. הפטל הקדוש למשל יוצר סבך צפוף בשולי נחלים ומעיינות שבתוכו עשויים להסתתר עופות מים. אהרוני מזהה את ה"חוגא" כמין ברודית קטנה (Porzana parva). 

תמונה 1.  עפרוני ענק          צילם: Dûrzan cîrano		תמונה 2. ברודית קטנה        צילם: ΝΙΚΟΣ ΣΑΜΑΡΙΤΑΚΗΣ

מקורות עיקריים:

י . אהרוני, "שמונת הספקות של רב אסי", סיני, שנת ת"ש, שנה ד', כרך ז', עמ' ל-ל"ז.
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 141.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 178.

לעיון נוסף:

י. מ. לוינגר, "מאור לכשרות – חלק א'". עמ' 276-277.

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.