טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
תושלמי, ומרדא, כוחילנא – רלית המים
"אמר אביי: תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא, והיינו מרדו ... אמר רב אסי, שמונה ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. מאי ספיקייהו? עופות טהורים קורקבנן נקלף, וטמאין אין קורקבנן נקלף, והני קורקבנן נקלף בסכינא" (חולין, סב ע"ב).
שם עברי: רלית המים שם באנגלית: Water-Rail שם מדעי: Rallus aquaticus
שם נרדף במקורות: "תושלמי"?
הנושא המרכזי: לזיהוי התושלמי
מסוגייתנו נוכל רק להסיק שלתושלמי קרום קורקבן בעל מבנה מיוחד הנמצא בעמדת ביניים בין קורקבן נקלף לקורקבן שאינו נקלף. קרומו נקלף רק על ידי סכין ולכן מעמדו לא ברור. מפרש רש"י: "והני קורקבנן נקלף בסכינא - ושאר שלשת הסימנין מבוררים בהן ומספקא לן אי קילוף הוא הרי יש להן ארבעה סימנין ויצאו מספק כל עופות טמאין, ואי לאו קילוף הוא אין כאן אלא שלשה ובספק שאר עופות טמאין שיש להם שלשה סימנין". לדעת י. אהרוני הסיבה לקושי בקילוף הקורקבן הוא עובי הקרום המותאם לעופות הניזונים בעיקר מזרעים. מאפיין נוסף של התושלמי מובא בגמרא בסנהדרין (קח ע"א): "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, אמר רבי יוחנן: מלמד שהרביעו בהמה על חיה, וחיה על בהמה, והכל על אדם, ואדם על הכל. אמר רבי אבא בר כהנא: וכולם חזרו, חוץ מתושלמי". מפרש רש"י: "חוץ מתושלמי - עוף הוא, שאוחז עדיין תרבות רעה שמזדווג עם הכל. תושלמי - עוף אחד, ובמסכת חולין (סב ע"ב) גבי שמונה ספיקות איתא: והרנוגא תושלמי ומרדא, ודרכו של אותו עוף להרביע כל הבריות".
זהות התושלמי לא התבררה ואכן בתשובות הגאונים (הרכבי, סי' שז) נאמר "תולשמי אין אנו יודעין מהו". ח. י. קאהוט מביא גרסה שונה ובה נכתב תולשמי או תלשמי. לדבריו גרסה זו מופיעה גם במדרש הגדול בפרשת נח. מתוך סדר הערכים בערוך הוא הסיק שגרסה זו עמדה גם לפני הערוך. לדעתו בפרסית פירוש השם תולשמי הוא "כישוף" כלומר מדובר כאן בעוף מכושף. המילהtalisman מציינת חפץ בעל תכונות מגיות. יש להעיר שעל פי הביולוגיה המודרנית לא תתכן אפשרות שמין מסויים יכליא עם מינים ביולוגיים אחרים. למעשה הגדרת מין (species) מבוססת על בידוד רבייתי ממאגרי גנים אחרים. ל. לוויזון הציע לזהות את התושלמי עם הציפור "עפרוני הערבה" (Steppenlerche) על סמך מבנה הקיבה שלו ופירוק השם "תלשמי" למילים "תל" ו"שמי" (לא ירדתי לסוף דעתו ואולי כוונתו "תלשממה" כאשר תל שממה הוא תל עפר חשוף). השם שבו נקטתי הוא תרגום של השם הגרמני ואילו בעברית השם "עפרוני ערבה" מתייחס למין אחר (Eremalauda dunni) הנקרא גם "עפרוני שחור-זנב".
י. אהרוני זיהה את כל שמונת הספקות כעופות מים וביצה. את תושלמי הוא זיהה כרלית המים. מין זה ניצוד למאכל כבר מהתקופה הרומית דבר הנהוג עד ימינו. בשורות הבאות אצטט את תיאורו של אהרוני הקושר בין התנהגות הרלית ובין ה"מוניטין המפוקפק" שהוא זכה לו בגמרא בסנהדרין:
"... תושלמי שונה מארבעת אחיו שקדמו לו, במקורו הארוך מראשו, והעיקר בטבעו: אין מתבודד כמוהו חוץ מבעונת ההזדווגות אין רואים לעולם זכר ונקבתו בצוותא חדא. מוצאים רק או את הזכר או את הנקבה. באביב נצים הזכרים בהדדי, מדלגים כתרנגולים איש מול רעהו, ומשתדלים בכל עז לנצח איש את אחיו. גם הזכר גם הנקבה הם ממש "חולי עגבים, רועי זנונים, רודפי זמה" (ציטוט מדברי הבדווים). את בני מינו יתרועע רק מעט מאד, ואף במסע העופות לא יתחבר אל בני מינו, לנסוע אתם בחבורה אחת. כלן תכונות העלולות לקים את דברי חז"ל (סנהדרין, קח ע"א)".
מקורות עיקריים:
י. אהרוני, "שמונת הספקות של רב אסי", סיני, שנת ת"ש, שנה ד', כרך ז', עמ' ל-ל"ז.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 181.
ח. י. קאהוט, ערך "תלשלמי".
לעיון נוסף:
י. מ. לוינגר, "מאור לכשרות – חלק א'", עמ' 276-277
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
