סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד – עז הבית

 

"אמר שמואל: קול באשה ערוה, שנאמר כי קולך ערב ומראך נאוה. אמר רב ששת: שער באשה ערוה, שנאמר שערך כעדר העזים" (ברכות, כד ע"א).


שם עברי: עז, תיש   שם באנגלית: Goat   שם מדעי: Capra aegagrus hircus

שם נרדף במקורות: שעיר, ברחא


נושא מרכזי: מהו הדמיון בין מראה שיער הרעיה ועדר עיזים?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על עז הבית הקש/י כאן.

 

רוב המפרשים המסורתיים לא התייחסו לצד הריאלי של ההשוואה בין שיער הרעיה לבין עדר עיזים בפסוק בשיר השירים (ד א') שחלקו מצוטט בסוגייתנו: "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד" מפרש רש"י: "שגלשו – שנקרחו. גבח מתורגם גלוש כשהבהמות יורדות מן ההר נמצא ההר נקרח וממורט מהם". בפירוש זה מתואר מראה ההר אך לא ניתן להסיק ממנו מה מראה השיער. האלשיך פירש: "ששערך כעדר העזים שגלשו ונמרט כחן בהר הגלעד, הם לבן ואחיו שתקעו אהליהם בהר הגלעד וידביקו את יעקב (בראשית לא כה), והתיש שם הוא יתברך כחן באמור אליו (שם פסוק כד) השמר לך מדבר עם יעקב מטוב וכו', ואלמלא כן היה עם לבבם לעקור את הכל. כן היה".

השוואה ריאלית בין השיער ועדר העיזים אנו מוצאים בפירוש הרשב"ם (על פי אהרן יעללינעק באתר דעת):

"שערך כעדר העזים, אין לך שער הגון ונאה באשה כשער שחור כשער עיזים, שרובן שחורות, כענין שנאמר למטה 'שחורות כעורב'. וכן דרך נשים שמשימות מן השער שלהן סביב עיניהן אצל מעטה הצעיף ליופי. שגלשו מהר גלעד, בארץ גלעד מצויים עזים, ושער שלהן נאה מאוד, והולכות לרעות על ההרים כמנהגן, ובירידתן מן ההר נראות כולן עומדים בתחתיתו של הר, והדבר נאה להם להסתכל. שגלשו כמו שנראה במחברת מנחם והוא תרגום של עלו (זה לשון מנחם במחברת שלו: "אין למילה זאת דמיון בתורה, ופתרונו לפי ענינו שגלשו כמו שנראו שעלו מן הגלעד)".

התייחסות נוספת לשיער כבעל צבע שחור אנו מוצאים בפירוש הרא"ש על התורה (בראשית, ג כ"ב): "הן האדם היה כאחד ממנו היה גימטרייא כ' אמר בר קפרא כבן כ' שנה היו אדם וחוה ואין מענישין מן השמים עד שיהא בן כ' שנה ובית דין שלמטה מענישין משהביא ב' שערות לכך נאמר שתי פעמים שערך כעדר העזים משירבה השחור על הלבן". מפתיע לגלות שסבו של הרשב"ם - רש"י (שיר השירים, ד א') הבין ששיער העיזים לבן:

"מבעד לצמתך, שערך כעדר העזים - הקילוס הזה דוגמת קילוס אשה הנאהבת לחתן מבפנים לקישורייך שערך נאה ומבהיק כצוהר ולבנונית כשער עזים לבנות היורדות מן ההרים ושערן מבהיק מרחוק והדוגמא שדימה כנסת ישראל לכך היא מבפנים למחנותיך ומשכנותיך אף הרקים שביך חביבין עלי כיעקב ובניו שגלשו לרדת מהר הגלעד כשהשיגם לבן שם, דבר אחר כאותן שצבאו על מדין בעבור הירדן שהיא בארץ גלעד ולשון זה במדרש שיר השירים".

קושי שלא הצלחתי לפתור הוא מדוע רש"י כתב על שיער העיזים שהוא לבן הרי גם לשיטתו הן משמשות כסמל לצבע שחור בניגוד לכבשים. במסכת שבת (עז ע"ב) מסופר: "רבי זירא אשכח לרב יהודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה, וחזייה דהוה בדיחא דעתיה, ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה. אמר ליה: מאי טעמא עיזי מסגן ברישא והדר אימרי? אמר ליה: כברייתו של עולם, דברישא חשוכא והדר נהורא"(1). מפרש רש"י: "ברישא חשוכא - סתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות" (ראו במאמרים "עיזי מסגן ברישא והדר אימרי", "של צמר ושל שער אין חוצצין"). כך פירש רש"י גם במסכת מנחות (ג ע"א): "אמרי דיכרא אוכמא הוא - סברי איל שחור הוא ולהכי נקט אוכמא דסתם שעירים שחורים הן". תמיכה נוספת לכך שכוונת הפסוק לעזים שחורות היא מתוך ההנגדה בין השיער השחור לשיניים הלבנות. בפסוק הבא נאמר: "שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה וכו'". מפרש רש"י: "שניך - דקות ולבנות וסדורות על סדורן כצמר וסדר עדר הרחלים הברורות משאר הצאן בקצב ומנין נמסרות לרועה חכם והגון ליזהר בצמרן שעושין אותן לכלי מילת ומשמרין אותן מעת לידתן שלא יתלכלך הצמר ורוחצין אותם מיום אל יום". היחס בין צבע השיער והשיניים מקביל ליחס בין צבע העיזים והרחלים ("שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָֽרְחֵלים שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה וכו'", שיר השירים, ו ו').

השוואה ריאלית נוספת אנו מוצאים בפירוש אבן עזרא: "שערך כעדר העזים - הענין כי מנהג העזים שיתלו בהרים הגבוהים ועומדות ברגליהן ללקט עלים לכאן ולכאן כן דימה שער ראשה שזה על זה נופל". ההשוואה איננה ביחס לגוון השיער אלא לאופן שבו הוא ערוך על גבי הראש. ב"מצודת דוד" (שיר השירים, ד א') אנו מוצאים השוואה נוספת הקשורה לסידור השיער:

"שערך כעדר העזים – שער ראשך היה מאז סרוק ומבהיק כשער עדר העזים אשר נמרטו ונסרקו בענפי הקוצים, ברדתם ממקום מרעיתם מהר גלעד, וכאילו נסרקו במסרק. והנמשל הוא על הנזירים שהיו בה המגדלים פרע שער ראשם כעדר העזים וכו', שהם סרוקות ושערותם ארוכות ותלויות כלפי מטה".

אוסיף שאין צורך בהסבר "מצודת דוד" ששער העזים נסרק בענפי הקוצים משום שמלכתחילה הוא סרוק באופן טבעי (תמונה 1) בניגוד לצמר הכבשים המסוסל והסבוך (תמונה 2). ב"דעת מקרא" מסבירים שהדמיון בין השיער והעזים הוא בכך שהוא עשוי להתנועע בדומה לעזים הקופצניות ("ההוא ברחא דחזא ליפתא אפומא דדנא") בניגוד לשיניים הקבועות במקום ודומות לרחלים השקטות.

פירוש מקורי הציע חנוך פלסר מקיבוץ שדה אליהו בעזרת תמונות שצילם (למצגת המלאה לחצו כאן). הוא הציע לאחד שני פסוקים כמבטאים שני צידי מטבע משותפת. מחד גיסא העדר הגולש לערוץ (תמונה 3) נע באי סדר מוחלט כשערות פזורות ("שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד") ומאידך גיסא בעת הטיפוס על המדרון (תמונה 4) העדר מסודר על ה"מרעולים" (מרעול: מרעה + משעול. שביל צר המופיע, בד"כ, על מדרונות ההרים). בשורות ישרות. מצב זה מתואר בפסוק "שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם". הסבר אפשרי לתופעה הוא שהטיפוס כרוך במאמץ רב יותר ולכן הכבשים או העזים מחפשים נתיב נוח יותר.  
 

       
תמונה 1.   עז  

תמונה 2. כבשה

     

       
תמונה 3.  עדר גולש במידרון   

 תמונה 4.  עדר מטפס

עדר כבשים במדבר שומרון צילם: חנוך פלסר


  

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר