סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

השקה בסיב, מהו – תמר מצוי

 

"בעי רבא: השקה בסיב, מהו? בשפופרת, מהו? דרך שתיה בכך, או אין דרך שתיה בכך? תיקו" (סוטה, יח ע"א).

 

שם עברי: תמר מצוי  שם באנגלית: Date Palm   שם מדעי:  Phoenix dactylifera

שם נרדף לסיב במקורות:  נברא, חבלי דצורי, צבותא 
  

נושא מרכזי:  כיצד ניתן להשתמש בסיב הדקל לשתייה?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

 

כפות התמרים מכוסים בבסיסם ברשת של סיבים חזקים וכנראה ספקו של רבא עוסק בהם. בתוספתא המובאת במסכת שבת (עח ע"ב) מפרש רש"י: "סיב - ודילי"ת, שגדל סביב הדקל כעין מלבוש, ונכרך סביבותיו ועולה". סיבים אלו נקראו גם נברא: "... דקתא חיישינן, דקדקתא לא חיישינן, נברא חיישינן; תימחתא לא חיישינן וכו'"(1) (חולין, נא ע"ב). מפרש שם רש"י: "נברא - סיב הגדל סביב הדקלים ומייבשין אותו ונחלק לרצועות ומפשילין ממנו חבלים וכל זמן שלא נעשה רצועות הוא קשה". בחולין (ע ע"א) מפרש רש"י: "כרכו בסיב - שגדל ונכרך סביב הדקל כעין מרייל"א של גפנים". ד"ר מ. קטן(2) גורס במקום שני הלעזים שבהם משתמש רש"י, וידיל"א (wedile) ומפרש "קנוקנת". כוונת רש"י לומר שהסיבים עוטפים ונכרכים סביב גזע הדקל בדומה לקנוקנות הגפן הנכרכים סביבה. סיבים אלו הולכים ומתקשים ככל שכפות התמרים (חרות) הולכים ומתבגרים. בתמונה 1 נראים הסיבים העוטפים את כפות התמרים הסמוכים ללב הדקל (קורא) כאשר הם עדיין צעירים יחסית. בשלב זה הם עדינים וצפופים ונראים כאריג. בתמונה 2 נראים הסיבים בשלב מאוחר יותר כאשר הם יוצרים כעין רשת.

מפירוש רש"י בסוטה משתמע שסיב הוא סוג מסוים של צינור דמוי קשית: "השקה בסיב - שהוא חלול כדרך שהתינוקות שותין". פירוש זה אינו עולה בקנה אחד עם המשתמע מאיזכורים רבים של הסיב בהקשרים אחרים (ראו במאמר "סיב, אחרים אומרים: כדי ליתן על פי משפך קטן" (שבת, עח ע"ב))). קושי נוסף הוא הכפילות הקיימת בספקתיו של רבא שהרי גם הקשית היא כעין שפופרת ומדוע הסתפק פעמיים? תשובה לשאלה זו ניתן למצוא בגרסה המופיעה בכת"י וותיקן ואוקספורד: "בעי רבא השקה בסיב או בשפופרת מהו יש דרך שתייה בכך או אין דרך שתייה בכך תיקו". בניגוד לגרסה שלפנינו המציגה שתי בעיות נפרדות הרי שבגרסת כתבי היד מופיעה שאלה אחת בלבד הנוגעת לשני סוגים של צינורות. גרסה זו מובאת בתוס' שאנץ: "השקה בסיב שהיא חלולה כדרך שהתינוקות שותין בגבעולי קנבוס ל"ה. יש ספרים דגרסי בסיב או בשפופרת מהו כעין קליעה שעושין נקבים כמין סל ולאו דומה לשפופרת". חשק שלמה מעיר על דברי תוס' שאנץ: "אולי צ"ל ולאו שפופרת ממש קאמר אלא דומה לשפופרת".

בערוך (ערך "סב") אנו מוצאים פירוש אחר שעל פיו ברור הצורך בשתי בעיותיו של רבא: "... בעי רבא השקה בסיב מהו. פי' נתן הסיב במים ובלע הסיב למים כמין ספוג ונותן הסיב בפיה ומוצצת למים". על פי פירוש זה משמעות הסיב עקבית באזכוריו השונים ודרך השתייה בעזרת סיב שונה לחלוטין משתייה על ידי שפופרת. נראה שבאופן זה הבין גם תוס':

"בעי רבא השקה בסיב מהו - ליכא למיפשט מהא דאמר רבא בפרק ערבי פסחים (פסחים דף קטו:) כרכן בסיב אף ידי מצה לא יצא אלמא אין דרך אכילה בכך. דהתם מפסיק הסיב בין המצה ובין בית הבליעה, אבל הכא דלא מפסיק קא מיבעיא ליה".

יש שהבינו בדברי התוס' שיטה שלישית שמדובר במקרה שהסוטה בלעה את הסיב כאשר הוא ספוג מים. הבנה זו נובעת מכך שהתוס' מחלק בין הסיב באכילת מצה והסיב שבסוטה כאשר באחרון אין חציצה. לענ"ד אין הכרח לומר שבשתייה על ידי מציצה יש הפסק משום שמולקולות המים החיצוניות של הספוג נוגעות באדם וכולן קשורות זו לזו דרך החללים מה שאין כן במצה שאיננה נוזל. ייתכן וההבדל בין אכילת מצה על ידי סיב ושתייה פשוט יותר ואין צריך לערב שיקול הלכתי כדוגמת "הפסק" כפי שטען התוס'. הבעיה של רבא הייתה האם (שתייה) יש "דרך שתיה" על ידי סיב? ברור שיש מקום להסתפק האם שתיה בעזרת מציצת ספוג היא דרך מקובלת אך בוודאי שאין אוכלים מצה או כל מזון נוקשה אחר בדרך זו. הספק לגבי מצה היה כאשר היא עטופה בסיב ואילו בסוטה הספק לגבי מים ספוגים בסיב(3).

על יכולתו של הסיב לספוג נוזלים ועל כך שייתכן ואין בו חציצה אנו לומדים בגמרא ביומא (נח ע"א): "בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: הניח סיב בתוך המזרק וקבל בו את הדם, מהו? מין בשאינו מינו חוצץ, או אינו חוצץ?". מפרש רש"י: "סיב - הגדל סביב הדקל, ונכרך עליו סביב כמין לולבין בגפנים, והוא רך וסופג את הדם, והדם יוצא מכל עבריו, ואינו חוצץ כל כך, מי הויא כי האי גוונא חציצה, או לא?". לדעת י. פליקס ניצלו את תכונה זו של הסיב על מנת לספוג את שמן האפרסמון. באופן זה הוא מפרש את הכתובת שנמצאה בעין גדי ובה הוטלה קללה על "הי דגניב צבותיה דחבריה". לכאורה מה חשיבותה המיוחדת של "צבותא" (סיב) עד כדי כך שיש להטיל קללה על הגנב? הכוונה היא כנראה לאדם שגנב גוש סיבים ספוג בשמן אפרסמון שהיה יקר במיוחד. הסבר זה מתאים להקשר הרחב של הכתובת העוסקת, בין השאר, בייצור שמן האפרסמון שהיה הסוד המקצועי של עין גדי.
 

   
תמונה 1.   תמונה 2.

 


 


(1) פירוש: אם נפל העוף על דקתא [נעורת הפשתן], שברי הגבעולים שהופרדו ממנו על ידי הסירוק — חיישינן [חוששים אנו]. אבל אם נפל על ערימת דקדקתא [נעורת דקה מאד] הנופלת מן הנעורת — לא חיישינן [אין אנו חוששים], מפני שהיא רכה. נפל העוף על נברא [הסיב הגדל סביב הדקל] — חיישינן [חוששים אנו], על תימחתא [קליפה דקל שנחתכה לרצועות] — לא חיישינן [אין אנו חוששים].
(2) ב"אוצר לעזי רש"י". לעז זה מופיע ברש"י גם בהקשר לגפנים: "לולבי גפנים - אותן פיצולין הגדלין בגפן, וקורין וודיל"ש (שבת, פא ע"א).
(3) קרן אורה (יח ע"א): "גמרא בעי רבא השקה בסיב כו'. הרמב"ם ז"ל השמיט לבעיא זו ואולי מהא דפסחים (קט"ו ע"ב) דאמר רבא דאין דרך אכילה בכך. ס"ל דה"ה דאין דרך שתיה בכך. וכמו שכתבו התוס' ז"ל (ד"ה בעי). אלא דרבא גופא הוא דאמר להני תרתי. וע"כ צריך לחלק בינייהו". הקרן אורה מעלה אפשרות שהרמב"ם חולק על תוס' וסובר שניתן להוכיח מאכילת מצה שמציצה מתוך סיב אינה דרך שתייה ולכן לא הזכיר את בעייה זו בהלכות סוטה. למסקנה דוחה הקרן אורה את אפשרות זו שהרי רבא הוא בעל המימרא בפסחים וא"כ מדוע הסתפק בסוגייתנו ולא פשט מדבריו בפסחים. 


מקורות עיקריים:

י. פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 121).

 

לעיון נוסף על הסיב (נברא):
 

מהו נברא ומדוע נקרא "בר קורא"? - "מילת - נברא בר קורא" (שבת, ל ע"ב).

השימוש בסיב בימי חז"ל – "סיב, אחרים אומרים: כדי ליתן על פי משפך קטן" (שבת, עח ע"ב).

מעמדו של הסיב לענין חציצה? – "הניח סיב בתוך המזרק" (יומא, נח ע"א).

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר