סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


שכינה בבי כנישתא

מגילה כט ע"א

 
"אבוה דשמואל ולוי הוו יתבי בכנישתא דשף ויתיב בנהרדעא, אתיא שכינה, שמעו קול ריגשא, קמו ונפקו.
רב ששת הוה יתיב בבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא, אתיא שכינה ולא נפק. אתו מלאכי השרת וקא מבעתו ליה, אמר לפניו: רבונו של עולם! עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי? - אמר להו: שבקוהו
".

מדוע לא עזב רב ששת את בית הכנסת מפני מורא השכינה, כמו שעשו אבוה דשמואל ולוי?
מהי משמעות טענתו של רב ששת "מי נדחה מפני מי"? וכי מה בכך שהיה עלוב וסגי נהור, הרי אין פה תחרות בינו לבין המלאכים מי יוקדם, אלא טענה כנגדו על שאינו נכנע בפני השכינה!
הכיצד נשמע קול ריגשא בבוא השכינה? הרי: לֹא בָרַעַשׁ ה'! (מלכים א' יט, יא).

אלא שקול הריגשא ששמעו אבוה דשמואל ולוי לא היה קול בוא השכינה עצמה אלא קול המולת פמלייתה, ככתוב: (יחזקאל ג, יג) וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. ורב ששת ידע זאת היטב, כמתואר במסכת ברכות דף נח ע"א:
"רב ששת סגי נהור הוה, הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא, וקם אזל בהדייהו רב ששת. אשכחיה ההוא מינא אמר ליה: חצבי לנהרא, כגני לייא? אמר ליה: תא חזי דידענא טפי מינך. חלף גונדא קמייתא, כי קא אוושא אמר ליה ההוא מינא: אתא מלכא. אמר ליה רב ששת: לא קאתי. חלף גונדא תניינא, כי קא אוושא אמר ליה ההוא מינא: השתא קא אתי מלכא. אמר ליה רב ששת: לא קא אתי מלכא. חליף תליתאי, כי קא שתקא, אמר ליה רב ששת: ודאי השתא אתי מלכא. אמר ליה ההוא מינא: מנא לך הא? אמר ליה: דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא; דכתיב צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה".

אבוה דשמואל ולוי נרתעו מכבוד השכינה כבר בהתקרב המלאכים.
ואילו רב ששת בהשתוקקותו להנות מזיו השכינה לא חשש ממוראם של מלאכי פמליא של מעלה, כמו שגם לא היה חושש מפמליית דבי ריש גלותא, כמובא כאןוכאן.
רב ששת בעליבותו גם מוכן היה לסבול על מנת לחזות בשכינה, כמו רב יוסף שגם הוא סגי נהור היה, ואמר במסכת סנהדרין דף צח ע"ב: "ייתי, ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", כאשר שאר אמוראים שם הכריזו: "ייתי ולא איחמיניה!", וחששו מלראות בחבלו של משיח. רק סגי נהור – רואה אור, ומכיר את ערכו של האור, שעבורו כדאי לסבול את מעבר כל המנהרה. על כך בקישור זה.

וראה עוד כאן.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר