מאיר עיני גולה
חולין נט ע"ב
"ההיא עיזא כרכוז דהואי בי ריש גלותא, דעקור מלא צנא דתרבא מינה, רב אחאי אסר, רב שמואל בריה דרבי אבהו אכל מיניה, קרי אנפשיה: (משלי יח, כ) מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ.
שלחו מתם: הלכתא כוותיה דשמואל בריה דרבי אבהו, והזהרו ברבינו אחאי, שמאיר עיני גולה הוא".
פירש רבינו גרשום מאור הגולה:
"כלומר, אף על פי דהלכתא כותיה דשמואל דשרי, הזהרו ברבינו אחא דאסר".
וצריך ביאור,
בפעמים רבות שלחו מתם, ופסקו והכריעו במחלוקות כאחד החולקים. ולמה דוקא כאן ציוו להזהר גם בכבודו של רב אחאי.
ועוד,
מה פשר הכינוי הבלתי מצוי "מאיר עיני גולה", ומה ענינו דוקא כאן.
אלא שאמרו במסכת סנהדרין דף ה ע"ב שכאשר ירד רב לבבל, רבי יהודה הנשיא לא הסמיכו להתיר בכורות. ואומרת הגמרא שנימוק אפשרי לכך הוא שכיון שרב היה בקי היטב במומים, וידע להתיר מומים שאין אנשים יודעים שהוא מום, יאמרו גם במומים דומים: כדבר הזה התיר רב, ויבואו להתיר מום עובר.
יש דברים איפוא שאין להתירם בגולה, במקום שיש אנשים אינם בקיאים מספיק.
וכך נהג רב עצמו, ובמקומות כמו דמחריא, אפסטיא, וטטלפוש (מסכתות עירובין דף ו ע"א; ודף ק ע"ב; וחולין דף קי ע"א) שהיו מקומות של עמי ארצות, ומזלזלים במצות, היה רב מחמיר עליהם לעשות סייג להרחיקן מן העבירה (רש"י בעירובין שם).
וכן אנשי ריש גלותא היו ידועים כבני אדם מאוימים (רש"י מסכת כתובות דף ס ע"ב), אינשי דלא הוו מעלו (רש"י מסכת עבודה זרה לח ע"ב), ובעלי זרוע (רשב"ם מסכת בבא בתרא דף לו ע"א ורמב"ם שם).
במסכת גיטין דף סז ע"ב הראה רב ששת שהם חשודים על אבר מן החי, ולבסוף אף ניסו להמיתו, ובמסכת עירובין דף יא ע"ב גם אסרוהו. במסכת שבת דף נה ע"א דרש רבי זירא מרבי סימון שיוכיח אותם על מעלליהם. ועוד יש במסכתות בבא קמא דף נט ע"ב, ושבת דף קכא ע"ב.
לכן קרא רב שמואל בריה דרבי אבהו על עצמו מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ, דוקא בטנו הוא – צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ (משלי יג, כה), אבל ממשיך הפסוק – וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. כי את חֵלֶב העיזא כרכוז שהיתה בי ריש גלותא, אסר רב אחאי.
וזהו ששלחו מתם, שלמרות שהלכה כשמואל בריה דרבי אבהו, צדק רב אחאי באוסרו אותה לָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת (ישעיהו ט, א). והריהו 'מאיר עיני גולה' בחומרותיו, לבל יכשלו באיסור גמור.
ביאור נוסף, כתב החתם סופר:
"והזהרו ברבי אחאי דמאיר עיני הגולה הוא. פירוש עיזא דכרכוז הוא ספק עז ספק צבי ור' אחאי לא בעי להחליטו להתירו כצבי כוון שישן וב' עיניו סתומים ויאמרו ח"ו דומה דודי לאותו צבי וח"ו כי הקדוש ברוך הוא עינו פתוחה על ישראל בגולה כמ"ש תוס' בשם המדרש והיינו מאיר עיני הגולה [מהדו"ק]".
