סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין – שזיף אירופי

 

"דתניא: סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין, אבל לא ברמונים. ושל בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים"(שבת, קמד ע"ב). 

 

שם עברי: שזיף אירופי    שם באנגלית:  (Prune (Plum  שם מדעי: Prunus domestica

שם נרדף במקורות:  פגעין, דרמסקנא, דורמסקין, דורמסקנין, דורמסקניות, אחון, אחוניא, אחוניתא.  


נושא מרכזי: השימוש בפירות שונים לסחיטה

רוב המפרשים זיהו את הפגעין עם הדורמסקין (שזיפים בלשוננו). בערוך (ערך "פגע"): "... ובפרישין פי' בלעז פרונג"א". ברש"י (כאן): "בפגעין - פרונ"ש בלעז, ולהוציא מימיהן לשתות". ברש"י על הרי"ף מובאים הן השם בלעז פרונ"ש והשם באשכנז פלומנ'. בגרמנית אכן נקרא השזיף Pflaume.

ברייתא זו ומהלך הסוגיה עשויים לתרום מאפיין נוסף שיש להתחשב בו בעת זיהוי ארבעת הפירות שנימנו בהם. בארבעת פירות אלו עסקתי בעבר בהרחבה במאמרים נפרדים (פגעין – שזיפים, פרישין – חבושים, עוזרדין – עוזרר ורימונים) אך בשורות הבאות אתייחס למכנה משותף ביניהם. ממהלך הסוגיה ברור שארבעת מיני פירות אלו לא שימשו כמקור מקובל למיץ פירות בניגוד לזיתים וענבים. יחד עם זאת מעמד הרימונים היה שונה משום שהיו יחידים שנהגו לסחוט אותם: "של בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים". לגבי שלושת מיני הפירות הראשונים כתב רש"י בד"ה "ובעוזרדין": "... דלאו אורחייהו בהכי, ואין כאן משום דש" ובד"ה "כרב חסדא": "... אבל בפגעין ליכא למיחש דאין אדם עושה אותו משקה". 

החבושים והעוזררים אינם עסיסיים וברור שקשה לסוחטם אך לגבי הפגעין, אם נניח שהם שזיפים, הרי שלפחות בימינו מייצרים מהשזיף האירופי מיץ המקובל כאמצעי מרפא לעצירות. ייתכן ואין בעובדה זו סתירה לנאמר בסוגיה משום שהחלק היחסי של השזיפים המיועדים לסחיטה קטן בהשוואה לכמות הנאכלת חיה או משמשת להכנת ריבות ואם כך ניתן לומר כפירוש רש"י "דלאו אורחייהו בהכי". לעומת זאת בימינו עיקר יבול הרימונים מיועד להפקת משקאות ומולסה.

 

   
תמונה 1. מטע שזיף אירופי ליד מתנ"ס אלון שבות    תמונה 2. שזיפים אירופים

  

רשימת מקורות:

י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 234-238).

D. Zohary and M. Hopf, Domestication of Plants in the Old World, third edition (Oxford: University Press, 2000), p. 178-181.

  

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר