תִּמְהֲתָא, (preced.) amazement, confusion. Gen. R. s. 31, beg. (ref. to Ez. VII, 11) לא מינהון ולא מממוניהון ולא מן תִּמְהַתְהוֹן (not מממונם) I want none of them, none of their wealth and none of their confusion; Yalk. Ez. 345 (corr. acc.).—[Ḥull. 51ᵇ תמהתא Ar., v. תִּימַחְתָּא.]