|
שם:
שַׁמִּיתָא שַׁמִּיתָא, (שְׁמַת) excommunicated, accursed. — Pl. שַׁמִּיתִין. Targ. Y. Deut. VII, 26. Ib. שַׁמְתִּין, v. שַׁמְתָּא. באדיבות אתר ספריא
|
