שִׁיבּוּחָא, (שְׁבַח) song, praise; pleasure. Targ. Ps. XVII, 1 (ed. Wil. שַׁבּ׳).—Pl. שִׁיבּוּחִין, שִׁבּ׳. Targ. Prov. VIII, 31 שִׁבּוּחַיי ed. Lag. (ed. Wil. שִׁבּוּחֵי, corr. acc.; h. text שַׁעְשֻׁעַי). Ib. 30 וכד ש׳ הוית Bxt. (ed. Wil. וכדש׳; ed. Lag. וכד הוה, read: וכד חדי הוה, v. Pesh.).