שְׁחַר IV, (cmp. שחרר, v.חרם), Pa. שַׁחֵר [to declare a thing or man free, ownerless property,] to confiscate, press into public service. Targ. O. Num. XVI, 15 שָׁחַרִית ed. Berl. (Mss. שְׁחָרִ׳, שַׁחֲרֵית, שָׁחָרִ׳, v. Berl. O. II, p. 42; Y. I שְׁחָרִית). Targ. I Sam. XII, 3.—Ber. 56ᵃ חזית דמְשַׁחְרֵי לך פרסאי וכ׳ (Ms. M. דמשחדי, corr. acc.) thou shalt see in thy dream that the Parthians press thee into service &c. Ib. דמשחדי לך רומאי Ms. M. (corr. acc.; ed. אתו רומאי ושבו לך).—Part. pass. Pe. שָׁחִיר; f. שְׁחִירְתָּא sent abroad. Targ. Hos. VII, 11 כיונה ש׳ דאיתנסבן בנהא ed. Lag. (ed. שְׁרִיתֲתָא, q. v.) as a dove sent abroad when her young were taken away (h. text פותה, v. Midr. Till. to Ps. LXXXIV).