שְׁהַר, (עוּר; cmp. סְהֵיד a. עוּד) to be awake. Targ. Esth. VI, 1 דהוה שָׁהֵיר (not שהיד).—Y. Ter. XI, end, 48ᵇ; Y. Sabb. II, 4ᵈ top הוה שָׁהֵר, v. קְרַץ II.