שְׁגַח ch., Af. אַשְׁגַּח same, 1) to look. Targ. Cant. II, 9. —2) to care for, mind. Targ. Job XXII, 2; a. e.—Y. B. Bath. V, beg. 15ᵃ בשדה בור דלא מַשְׁגַּח עליה in the case of an uncultivated field, about which the owner does not care (if people gather its spontaneous growth). Y. Snh. III, 21ᶜ top, גְּסַס. Ib. VI, 23ᵈ bot. מַשְׁגְּחִין רבנן מימר וכ׳ would the rabbis (you) mind to say a word of the Law? אמרו ליה א׳ מרן said they to him, would you mind? Y. Nidd. II, end, 50ᵇ מאי חמא רבי משגח עלינן וכ׳ what reason had the master (you) to care for us (consult our opinion) this day? Succ. 31ᵃ ולא א׳ בה, v. צְוַוח. Ib. ולא אַשְׁגְּחִיתוּ בה and you pay no attention to her? Gen. R. s. 32 לא א׳ ביה קרייה ולא אחשביה כלום the Biblical text paid no attention to it and did not consider it at all; Cant. R. to IV, 4 ולא א׳ ביה עילוי קרייה (strike out עילוי); a. fr.