קְשׁוֹט, קוּשְׁטָא m. (קְשַׁט) 1) [straightness,] truth, righteousness. Targ. Gen. XXIV, 48, sq. Targ. Y. ib. V, 22; 24. Targ. II Chr. VI, 18 (h. text האמנם); a. fr.—Lev. R. s. 26 אנא בעלם דק׳ … מילין דק׳ I (Samuel) am now in the world of truth (v. עָלְמָא), and thou shalt hear from me none but words of truth; Tanḥ. Emor 2. Sabb. 104ᵃ ק׳ קאי truth stands firm (v. לְבַן). Snh. 97ᵃ מריש … ליכא ק׳ בעלמא וכ׳ formerly I thought there was no truth in the world. Ib. איקלע … ק׳ שמיה he came to a place named Ḳushṭa (Truth); a. fr.—Pl. קוּשְׁטִין. Targ. Y. Num. XXII, 37 מן ק׳ (h. text האמנם).—Y. Ḥag. II, beg. 77ᵃ ק׳ אתון אמרין דהין וכ׳ do you (Jews) indeed say that the world is maintained by air? —2) (sub. גבר) true. Targ. II Esth. I, 2 תמים וק׳ upright and true.