קָלַסְטוֹר, (better קוֹלַסְטֵיר) m. (κολαστήρ) torturer, executioner. Ab. Zar. 18ᵃ ר׳ חנינא … וּקְלַסְטוֹרוֹ וכ׳ Ar. (ed. וקלצטוניריה; Ms. M. וקלסטינריה, arisen from confusing our w. with questionarius, v. קוּסְטִינָר, קְלוּסִינְטְרִין) R. Ḥanina … and his executioner are destined to enjoy the happiness of the hereafter. Ib. אמר לו קלצטונירי (Ms. M. קליסטנרי, En Yaʿăk. קליסטנירוֹ, v. Rabb. D. S. a. l. note 60) the (his) executioner said to him.