קְלִיפָה f. (קָלַף) 1) peeling, scaling. Pes. 76ᵃ סגי ליה בק׳ it is sufficiently remedied by paring the surface. Ib. ק׳ מיהא ניבעי let it at least be pared; a. e. —2) scale, husk, skin. Snh. 95ᵇ שריון ק׳ (= ש׳ קשקשים, I Sam. XVII, 5) a scaly coat of mail. Nidd. III, 2; Tosef. ib. IV, 2 המפלת מין ק׳ an abortion that has the appearance of a mass of membranes. Ohol. VI, 5, sq. כקְלִיפַת השום as thin as the husk of garlic. Ab. Zar. 76ᵃ עד שתשיר קְלִיפָתָן until the crusty accretion of the vessels falls off (by exposure to heat); a. fr.—Bekh. 58ᵃ כל … כק׳ השום וכ׳ all Jewish scholars appear to me (as paltry) as the husk of garlic, except &c.—[Gen. R. s. 82 קליפת בצלים, v. קְלַף.]—Pl. קְלִיפוֹת, קְלִיפִים, קְלִיפין. Tosef. Nidd. IV, 3 כמין קליפין אדומין (masc.); כמין קליפות אדומות the appearance of red membranes. Cant. R. to VI, 11 מה אגוז … שתי ק׳ וכ׳ as the nut has two shells &c. Sabb. IX, 5 קְלִיפֵי רמונים shells of pomegranates. Y. Ter. V, end, 43ᵈ קילפי איסור (read: קליפי) shells of forbidden fruits. Num. R. s. 12, v. קֶטֶב; a. e.—Pes. 112ᵇ (in Chald. dict.) מאן דמדרך אקליפים (some ed. אקְלִיפַיָּא; Ms. M. אקליפי דבצים) he that treads on egg-shells.—[In later mystic literature קליפה, pronounced קְלִיפָּה, a certain class of demons, cmp. Num. R. l. c.]