קֵילֵיטֵיס, (κηλήτης) one who is ruptured. Tosef. Bekh. V, 4 (expl. מרוח אשך, Lev. XXI, 20) זהו הקולוטוס ed. Zuck. (Var. הקליטיס; corr. acc.) that is one suffering from scrotal hernia.