קִילּוּפָא, (קְלַף) peeling, decortication. Targ. O. Gen. XXX, 37 קִילּוּף constr. (h. text מחשף).—B. Bath. 4ᵇ, v. קִיפּוּלָא.—Pl. קִילּוּפֵי, קִלּוּ׳, קִלּוֹ׳ scab. Targ. Y. I Lev. XIII, 2 (Y. II קַלְפָא); 6; 7; a. e.—[Pes. 119ᵃ קִלּוּפֵי Rashi, v. קַלְפָא.]