|
שם:
קִטְמָא קִטְמָא, (קְטַם I, 1) that which is lopped; (euphem.) בית ק׳ (cmp. גְּזֵירְתָא) membrum virile. Targ. Y. II, Deut. XXV, 11 בית קִיטְמֵיה (not קיטמי; h. text מבשיו). באדיבות אתר ספריא
|
