צְפַר I, (cmp. צָפָה) [to be bright; denom. צַפְרָא; (of movement) to be swift; denom. צִפּוֹר, צָפִיר &c., (of sound) to be shrill,] to whistle. Y. Ḥag. II, 77ᵈ bot. אין צַפְרִית חד זמן וכ׳ when I whistle once, put your garments on &c.; ib. 78ᵃ top [read:] אית בי עבד אנא צ׳ תרין צפרין … תמנין וכ׳ I can do (this); I can whistle twice and bring up eighty young men for you &c.; Y. Snh. VI, 23ᶜ bot. אי בי עביד נא צ׳ תרין זמנין וכ׳.