צוּמִּים, (צָמַם, sub. אזנים) [tied up,] a person whose auricles are a shapeless mass (instead of being carved out). Tosef. Bekh. IV, 15 צומים, expl. ib. 16 צ׳ שאזניו מגופפות (ed. Zuck. צומת שאזניה וכ׳, corr. acc. שאזניו), v. גָּפַף; Bekh. VII, 4 (44ᵃ) צִמָּם (Bab. ed. צומם; Ar. צימם), expl. שאזניו דומות לספוג whose auricles resemble a sponge. Ib. (in G’mara) צימם.