צוּעָה, (צעה, denom. of יָצַע, to lie down, to banquet, v. צָעָא) banqueting dish, plate. — Pl. צוּעוֹת. Y. Keth. X, 33ᵈ bot. ומן הצ׳, v. נְחוֹשֶׁת. Ib. ובלבד מן הצ׳ באותו הלילה but you cannot seize plates prepared for use that same night.—[Tosef. Keth. VII, 11 הצועה ed. Zuck., read: הצוֹאָה.]