צָדוּ, (צְדֵי II) desolation, confusion, despair (corresp. to h. שַׁמָּה). Targ. Is. XIII, 9. Targ. Y. II, Deut. XXXII, 10 (ed. Vien. צר׳, corr. acc.). Targ. Ps. CIX, 10 מה הוות צָדוּתְהוֹן Ms. (ed. Lag. צדיתהון; oth. ed. מדהוות צרתהון, corr. acc.). Targ. O. Deut. XXVIII, 37; a. fr.—Pesik. Naḥ., p. 126ᵇ (Hebr. dict.) מושיבה צ׳, (not צרו), v. פִּיד; Yalk. Job 918. Lam. R. to I, 13 (expl. שוממה a. דוה ib.) שוממה לצ׳ דוה לגרדום shomemah means doomed to desolation, davah, to execution.