עִירָנִית I f. (v. אִירָא) 1) = אִירוֹנִית, vessel of white clay. Y. B. Bath. IX, 16ᵈ bot. אפי׳ ע׳ (ed. Krot. עירוניה, corr. acc.) even if the adult heirs added a clay vessel to the estate, the minors have a share in it.—Pl. עִירָנִיּוֹת. Bets. 32ᵃ Ms. M. (ed. ערניות), v. אִירוֹנִית. —2) (in enigmatic speech) light-complexioned, handsome. Erub. 53ᵇ (play on words) נערה אהרונית אחרונית ע׳ והנעירתו, v. אַהֲרוֹנִית, a. נָעַר II; [Rashi, fr. עוּר: wide awake, bright].