עִיל, (cmp. עוּלָא I a. עוֹלָל) foal. Targ. Zech. IX, 9 ed. Lag. (oth. ed. עַיִר). Targ. Job XI, 12 (ed. Wil. עֵילָא).—Pl. עִילִין, עִילֵי. Targ. Jud. X, 4 (ed. Wil. עוּלִין; some ed. עַיְרִין). Targ. Is. XXX, 6. Targ. O. Gen. XXXII, 16; a. e.—Sabb. 155ᵃ בע׳ זוטרי when feeding very young foals.—[B. Bath. 9ᵃ עילא משגש וכ׳ Ms. F., v. עוּלָא I.]