סְרַטְיָא, (= אִסְטְרַטְיָא I) camp, station. Sabb. 6ᵃ ס׳ ופלטיא וכ׳ a camp and a large highway. (Ib. 151ᵃ אִסְרַטְיָא). Erub. 22ᵇ תיקן להם דרכים וס׳ (Ms. M. אִסְטְרַטְיָאוֹת; ed. Sonc. סרַטְיוֹת) (Joshua) made for them roads with stations.—Pl. סְרַטְיָאוֹת, סְרַטְיוֹת. Tosef. Ab. Zar. II, 5 העולה לסרטאיות של גויים (ed. Zuck. לתרטאי׳; corr. acc.) he who visits gentile camps (for entertainments). Ib. 7 להעולה לתרטייאות … היה ציירו וכ׳ ed. Zuck. (corr. לסרט׳, and strike out היה; oth. ed. לסרטאות … אם צווח, corr. acc.) he who enters Roman camps (joins the Romans in besieging a Jewish city), if they undertake the siege for the benefit of the country &c., v. חָשַׁב (v. Ab. Zar. 18ᵇ ולכרקום מותר); Y. ib. I, 40ᵇ העולה לתיאטרון וצווח (read: לס׳ וצייר).