סָמַן, Nif.), Pi. סִימֵּן (denom. of סִימָן) to mark. Koh. R. to XII, 10, [read:] שלש סימנים סִימַּנְתִּי לך בקבורתו וכ׳ (וסיימתי לך, being a gloss) three signs did I mark out for thee with regard to the grave of Moses; Midr. Till. to Ps. IX (not סימנתין).—Part. pass. מְסוּמָּן; pl. מְסוּמָּנִים, מְסוּמָּנִין. B. Bath. X, 7 (172ᵃ) אם היו מ׳ (Y. ed. אם היו בסימנין; Ms. M. אם היו סימנין, v. Rabb. D. S. a. l. note) if the two persons of the same name bear also the same marks.