|
שם:
סַכְלָא סַכְלָא, (not סִ׳) m. (סְכַל II) foolish, fool. Targ. Prov. X, 1. Ib. XVII, 10. Ib. 24 (Ms. סְכָאלָא); a. fr.—B. Bath. 126ᵇ, v. בּוּכְרָא I.—Pl. סַכְלֵי. Targ. Prov. I, 22; a. fr.—Fem. סְכַלְתָּא. Ib. IX, 13 (ed. Wil. סַכְלָתָא; oth. סָכְלְתָא). באדיבות אתר ספריא
|
