סוּגְיָא, סוּגְיָיא II m. (סְגֵי II) 1) walk. Sabb. 66ᵇ top לתרוצי ס׳ הוא דעביד Ms. M. it (the cane) serves merely to direct the walk (not as a support). —2) (cmp. הֲלָכָה) study, lesson, subject; practice, usage. Num. R. s. 12; Lam. R. to I, 3, v. בְּזַז I, a. גְּזַז. Snh. 6ᵃ סוּגְיָין דעלמא (Ms. M. ס׳ דשמעתתא בעלמא) the general practice (as regards that subject).—[Yalk. Prov. 935 סגיי סוגייא, v. סוּג ch.—Koh. R. to V, 8 סוּגַיָּא, v. סִיגָא.]