|
שם:
סְגֵי סְגֵי, סְגָא I (b. h. שָׂגָה, שָׂגָא ; Saf. of גאי; cmp. Job VIII, 11) to swell, rise, grow, spread, increase, thrive. Targ. Lev. XIII, 12. Targ. Ex. I, 20. Targ. Ps. XCII, 13; a. fr.—Part. סָגֵי; f. סַגְיָא. Targ. O. Ex. IX, 9, sq. ed. Berl. (ed. Vienna, a. Y. סַגִּי). Targ. Lev. XIII, 42; a. fr.—Esth. R. introd. מן דסְגוֹ דייני שיקרא סְגוּן וכ׳ when faithless judges are numerous, false witnesses are frequent; מן דסגון … סָגִין ממונהן וכ׳ when informers are numerous, the cases of people’s properties being despoiled increase; Yalk. Esth. 1044 מדסְגָן … סְגִיאוּ; Yalk. Job 920 מדסגן … סְגִיאוּ. Sot. IX, 15 (49ᵇ) יִסְגֵּא, v. חוּצְפָּא; a. fr. —2) (= h. רַב) to be sufficient. Snh. 6ᵃ תִּסְגֵּי בתרי let it be enough with two judges.—[Targ. II Esth. III, 3 סגיתיה, read סַג יָתֵיה, v. סוּג ch.] באדיבות אתר ספריא
|
