נְסַב, נְסֵיב (corresp. to h. נָשָׂא a. נָטַל) to lift up; to take; to carry. Targ. Gen. II, 21; a. fr.—נ׳ ויהב (= h. נשא ונתן) to deal. Targ. Zech. V, 6, sq.—נ׳ (איתתא) to take to wife, marry. Targ. Gen. IV, 19; a. fr.—נ׳ אפין (= h. נשא פנים) to be partial, favor. Targ. O. Gen. XXXII, 21. Targ. Y. Ex. XXIII, 3.—Part. pass. נְסִיב; f. נְסִיבָא, נְסִיבְתָּא; pl. נְסִיבִין; נְסִיבָן. Targ. O. Gen. II, 23. Targ. Y. Num. V, 22 נסיבתא wedded.—נ׳ אפין respected. Targ. Is. III, 3 (not נְסֵב); a. fr.—Y. B. Mets. II, 8ᶜ bot. וחוא נָסֵיב כולא וכ׳ and he takes everything (entrusted to him) and runs away. Gen. R. s. 84, beg. דיִסַּב מאה וכ׳ that he should receive one hundred lashes; Yalk. Job 904; Yalk. Gen. 140 דיהיב (corr. acc.). Lam. R. to I, 1 סַב מובלא וכ׳ take that load &c. Ib. סב לי טימיתהון וכ׳ take their price at my hands and carry them &c. Y. Kidd. IV, 66ᵃ נחות דרג וסב איתתא; Yeb. 63ᵃ נְסַיב איתתא וכ׳, v. דְּרַג. Macc. 11ᵃ; Gen. R. s. 80, v. גְּזַר; a. v. fr.—Zeb. 11ᵇ היא אַגְּרָרָהּ נַסְבָהּ the redactor took this up (inserted it) by the way, v. גְּרָרָא II.—Cant. R. to II, 16 והוה נ׳ נפש and he took courage, felt better; ib. ואיתנסיב נפש read: והוית נסיב נפש and I felt better.—Y. Sabb. I, 3ᵃ bot. נ׳ לידוי washed his hands (v. נָטַל). Y. Ber. VIII, 12ᵃ bot. נַסְבוּן ידיכון (not נסבין) wash your hands; ib. סב בריך wash thy hands and say grace.—[Y. Maasr. IV, 51ᵇ bot. והוון סבין מיניה, perh. to be read: והוון נסבין, they took from him.]
    Af. - אַנְסֵיב, אַסֵּיב, , אֲסֵיב to cause to take, esp. to give in marriage to, to allow to marry. Targ. Zech. III, 5. Targ. Y. Gen. XXXVI, 3 דאֲסִיבָהּ (not … בא); a. e.—Yeb. 121ᵃ ואַנְסְבָהּ רב … לדביתהו (not ואנסבו) and R. D. allowed his wife to marry again; ib. ואנסבוה (corr. acc.). Ib. 120ᵃ top לאַנְסוּבֵי לצרה וכ׳ (Rashi: לאִינְּס׳, Ithpe.) to permit her rival to marry before her. Lev. R. s. 34 ואַסְּבוּן יתיה איתתא וכ׳ and they made him marry another wife; Yalk. Is. 352 אסביתיה, read: אַסַּב יתיה; a. fr.—[Sabb. 123ᵃ אַסּוּבֵי ינוקא to handle, treat the infant; v., however, אֲסַב.]
    Pa. - נַסֵּב same. B. Mets. 105ᵃ קא מְנַסְּבַת וכ׳ thou causest my land to bear a bad reputation. Yeb. l. c. מְנַסְּבִינָן לה לצרה we allow the rival to marry; a. fr.
    Ithpa. - אִתְנַסֵּיב,
    Ithpe. - אִתְנְסִיב, אִינְּסִּיב to be taken; to be taken away; to be married. Targ. O. Num. XXXV, 17. Targ. Y. Gen. II, 23. Targ. Jud. XVII, 2; a. fr.—Snh. 51ᵃ משום דאִינְּסִיבָא להו להני because she is married to one of those. Yeb. 120ᵃ (repeatedly) אינסיב (read אינסיבא). Ib. 43ᵇ אִינְּסוּבֵי הוא דלא וכ׳ to marry she is not allowed, but to be betrothed &c.; a. fr.—Cant. R. to II, 16 איתנסיב, v. supra.