נוֹצָה f. (b. h.; = נוֹצְאָה; יָצָא) 1) [growth,] feathers, down. Ḥull. III, 4 אם נטלה הנ׳ if the down is lost, contrad. to כָּנָף; Tosef. ib. III (IV), 18 נוֹצָא. Ib. VI, 11. Zeb. VI, 5 והסיר את המוראה ואת הנ׳ וכ׳ he must remove the crop and the down-covered skin with the entrails that go along with it; ib. 65ᵃ בנוצתה נוטל את הנ׳ עמה ‘with its plumage’ (Lev. I, 16), he must take the plumage that covers it with the crop; Sifra Vayikra, N’dab., ch. VIII, Par. 7 יטלנה עם הנ׳; a. fr.—Sabb. 28ᵇ נ׳ של עזים goats-hair —2) cmp. צוֹאָה) maw containing the faeces (= קורקבן). Zeb. l. c. (expl. בנצתה, Lev. l. c.) נוטלה ונוטל וכ׳ he takes it (the crop) and takes the maw with it; Sifra l. c.